מה לעשות עם חרא מצב נפשי, חרא פסיכיאטר וכלום פסיכולוגים באיזור שלי

מה עם פסיכולוגית פרטית?

שואל השאלה:
אותו המצב... יקר בטירוף וכולן עמוסות או לא רוצות לקבל אותי כי יש גם הפרעת אכילה

עצוב לי עלייך כול כך אבל אני אשמח לדבר איתך בארבעה עיניים עכשיו

רק עם מתאים לך

אולי חויתי אותם דברים כמוך

האמת שאני ממש לא אוהבת את הפסיכיאטרית שלי, היא תמיד נותנת לי הרגשה כאילו אני לא בסדר.. המטפלת הנפשית שלי היא כמו פסיכולוגית ואני ממש אוהבת אותה היא מבינה אותי והיא מכירה אותי עוד מאז שהייתי בכיתה ג היא מכירה את העבר שלי והיא מתעניינת בשלומי גם מחוץ לטיפולים. אני הולכת לפסיכיאטרית רק בשביל לקבל מרשמים לכדורים כי חוץ מזה אני לא מרגישה בנוח לבוא ולדבר איתה בלי קשר. בקיצור תחפשי את הפסיכולוג או המטפל שאת מרגישה איתו הכי פתוחה ונינוחה כי זה הכי חשוב בכל התהליך. אל תילחצי מזה שעוד לא מצאת אותו ותמיד תזכרי שזאת תקופה והיא תעבור, אני מאמינה בך❤

אני גם חווה הפרעת אכילה, התקפי חרדה, חרדה חברתית ועוד כמה בעיות אחרות, אני לוקחת כדור שעוזר לי ממש עם ההתקפי חרדה, לא קיבלתי התקף כבר חודש בערך!! לגבי שאר הדברים עדיין לא מצאנו את הכדור המתאים אבל אני לא אוותר לעצמי וגם את אל תוותרי לעצמך!❤

טוסטור עצוב לי לשמוע מה קרה לך אני מקווה שתעברי את התהליך הזה מהר

בשבילך- תפסיקי לקחת כדורים. זה באמת לא תורם לכלום, במקרה הגרוע גם מחמיר את זה. הכל זה פסיכולוגי והחלטה שלך. מסכימה איתי שגם אם תקחי כדור ותמשיכי במחשבה שהכל חרא זה לא ישנה כלום? כלום.
את צריכה לעזוב שניה הכל בצד , להקשיב לעצמך.
עזבי מה שהיה כבר. תשמעי שירים או משהו שיגרום לך להתנתק רגע ולהיות עם עצמך במחשבות שלך, תחשבי רגע וואלה איך אני יוצאת מזה. בלי טובות של אף אחד.
איך *אני* עוזרת *לעצמי* לצאת מזה.
ואת תגיעי לפתרונות.
הפרעות אכילה- קודם כל היי, גם אני הייתי בזה, ניסיתי לצאת אבל אני בין לבין. מה אני אומרת לעצמי? אומרת לעצמי שגם ככה זה המצב כרגע וההפרעות רק מגבירות לי את המצב החרא, אז למה? אני משחררת לעצמי. להגיד לך שזה קל? זה לא, זה קשה רצח אבל זאת עבודה עצמית.
אל תגבילי את עצמך אבל גם אל תתפרעי, אומרת לך את ההכי אמת, אחרים יגידו לך תשחררי תתפרעי, אני אחת שעברה את זה יודעת שלהתפרע זאת לא אופציה, (במצבי קיצון הכי כן שיש וזה עזר לי) אז תהיי במינון. עד שלאט לאט תקןמי ותצאי מזה, אוכל זה לא אויב חייב להבין. אוכל זה דבר טוב, בכמות נכונה.
פסיכיאטרים? מי צריך אותם בואי נדבר תכלס..
אין צורך כי זה לא מה שיעזור כמו שאמרתי בהתחלה כל עוד לא תגיעי להחלטה עם עצמך לא משנה מה הם יגידו או יעשו זה לא ישנה את המצב. וכמובן שכל עבודה מכבדת את בעליה ויש לי הערכה כלפיהם פשוט אני חושבת שכל עוד את במקום סגור עם עצמך אין בהם פואנטה, ובמקרה שלך את אומרת שהם קקות אז יותר מזה..

דפקתי מגילה אה