3 תשובות
היוש, קודם כל אני ממש שמחה לשמוע שאת מאחורי זה. דבר שני, אני חושבת שלאכול זה דבר מצויין, וטוב שאת אוכלת! את לא צריכה לדפוק חשבון על שום דבר שאת אוכלת! ואם מרגיש לך שזה יותר מידי אז אולי תנסי להתייעץ עם הקרובים שלך, או אפילו עם דיאטנית שתמליץ לך על כמות הקלוריות המומלצת עבורך. ושוב אני ממש ממש שמחה שהבראת!!!
שואל השאלה:
אני בטיפול עם דיאטנית ופים קודמת שבאתי אליה שקלתי 52 עכשיו אני כמעט 57
ובטיפול עם הפסיכיאטר עשינו הסכם שאני לא אשקל ולא אלך להק*א
וקיצר לא עמדתי באף תנאי. בא לי לקבור את עצמי, אני בכלל נמצאת באורסטריה עכשיו והדבר היחיד שאני חושבת עליו זה העובדה שאני האויב הכי גדול של עצמי.
אני בטיפול עם דיאטנית ופים קודמת שבאתי אליה שקלתי 52 עכשיו אני כמעט 57
ובטיפול עם הפסיכיאטר עשינו הסכם שאני לא אשקל ולא אלך להק*א
וקיצר לא עמדתי באף תנאי. בא לי לקבור את עצמי, אני בכלל נמצאת באורסטריה עכשיו והדבר היחיד שאני חושבת עליו זה העובדה שאני האויב הכי גדול של עצמי.
תקשיבי אני הכי מבינה, אני גם באותו המצב לא מסוגלת לאכול ארוחות מסודרות, אם אני אוכלת אז זה באמת משהו קטן כדי לא למות אבל אני שקלתי לפני חודש 40 קילו ואני בת עוד מעט 16 ובגובה 165 אבל אני חושבת שהפיתרון שלך הוא פשןט לאכול ולעשות את מה שעושה לך טוב ומי שמעיר לך על זה יכול לחפש אותך אחר כך , הדמעות שלך, הרעב שלך ובקיצור את לא שווה את האנשים האלו. ואני תמיד פה לדבר:)
באותו הנושא: