מה התחושה הכי קשה שנאלצתם להתמודד איתה?

כנלל

אובדן של אדם קרוב

הרגשה של חוסר אונים, בגידה, חוסר אמון, יאוש.
מצד מקרה עם ההורים.

נכשלתי במבחן אחרי שלמדתי אליו הרבה זמן, חוסר אונים

חוסר מוחלט של שמחה

שאני שקופה בקהל מלא אנשים, הבדידות הכי נוראה

אובדן של אחד האנשים שהיו הכי קרובים אליי

דיכאון, הרגשה כאילו אני מתה ולא שמחה במשך כמעט יותר מחצי שנה ואני עדיין ככה

היום שאחרי הניתוח שאתה מבין שכל הסובבים אותך לא באמת כולם פה בשבילך

חוסר תקווה, המחשבה שלא משנה מה אעשה העתיד שלי יהיה עצוב ומדכא. אפילו לא יכלתי לעשות משהו לעצמי כי אני לא רוצה להעביר את האנשים מסביבי כאב כזה ובאמת שקשה לי

אף אחד לא יעזור לי, אם לא אני .

הרגשתי הרבה דברים שלאחרים יכולים להיות מאוד קשים אבל מה שאני זוכרת מלאחרונה זה שמישהו ששיתפתי אותו בבעיות ביטחון שלי סינן אותי אחרי שהוא ראה אותי

שואל השאלה:
וואי איזה חצוף את יכולה לדבר איתי אם את רוצה אני יכולה לנסות לעזור ולתמוך

חח התגברתי על זה כבר אבל בכל אופן תודה:)