מה דעתכם על מישהו בן 30/40+ שבגלל שהוא אובחן כאוטיסט בתפקוד גבוה הוא מתבייש בעצמו ולא יוצא מהבית מאז שסיים תיכון?

בתור מישהי שאובחנה עם אוטיזם אני אגיד לך מה אני חושבת.
אני חושבת שאותו אדם מפחד, וזה בסדר לפחד, פשוט עצוב לי שהוא נותן לפחד להשתלט עליו.
לכל אדם יש חלומות ויש לו מה לתרום, ולכל אדם יש בעיות ודברים שמעכבים אותו ומכשילים אותו.
אתה קיבלת אוטיזם, ואני אומרת לך שיש למצב גם יתרונות, אתה כנראה יחודי ויש לך מה לתת לעולם ולאנשים מסביבך.
אבל גם יש חסרונות, ויש פחד מחוסר קבלה, ואולי כמה אידיוטים בעולם שישפטו אותך בגלל זה ולא יעריצו אותך על כמויות המאמץ והאומץ שצריך בשביל לתקשר עם הסביבה ואפילו לצאת מהבית בסיטואציות מסוימות.
אני אהיה כנה איתך, הייתי שופטת את הבן אדם, כי אני מאמינה שאפשר להתגבר על כל פחד, ואני מאמינה שיש אנשים טובים בעולם שמקבלים אותנו, ויהיה עצוב לי לראות אותו ככה. (סורי על החפירה;)

אין לי שום זכות להביע את דעתי על המקרה בגלל שאני לא מכירה אותו לעומק. כנראה שהוא חש בושה ואכזבה וזקוק לעזרה וטיפול..

שזה מוזר ושיצא מהבית

שכואב לי בשבילו ואני מזדהה.
עצוב שהחברה ככ דפוקה ושהוא הגיע למצב כזה.