17 תשובות
תאמת שכן
כן קצת
מאוד, אני כבר שם זה רע ומלחיץ
מאוד
המחשבה שאתה בעצם סוג של מעביר את הזמן לסוף זה קשה
אנונימי
האמת שמאוד
כן
אנונימי
כן. תאי המוח מפסיקים להתחדש וזה מרגיז. כי למידה זה החיים שלי.
וגם לא אוכל לעשות תנועות "גמישות" ולא תהיה את אותה קלילות שיש היום. זה עצוב ומרגיז
משהו כזה. אני פשוט מבוהלת לראות עד כמה החיים זזים תוך רגע, והזמנים מתקפלים בתוך שניות, הכול נעלם.
ומה אפשר להספיק אם אנחנו מאית שנייה פה?
לא גיל זה רק מספר
אנונימי
מפחיד אותי מה שקורה אחרי הזקנה...
לא ממש
זה החיים
מתמודדים חחח
כן
אנונימי
כן, אבל באותו זמן..זה חלק מהחיים. אי אפשר למנוע הזדקנות(כרגע), וגם אם תהיה דרך, רוב הסיכויים שהיא לא תהיה יפה או שהיא תהיה למעמד הגבוה בלבד. אז אנחנו צריכים להסתכל על זה ככה- חיים פעם אחת.

הגוף שלנו ישתנה כל הזמן, ואנחנו יכולים להחליט איך אנחנו רוצים שהוא יראה מכמעט כל הבחינות, ומה לעשות איתו בשביל לחיות כמה שיותר. אז כמו שאומרים- ההחלטה בידינו.
אנשים שמעשנים קופסה ביום לא יוכלו להתלונן שהם חולים מהר יותר.
דווקא לא. אני חושב שהזדקנות לכשעצמה היא שלב יפה מאד בחיים שנותן לך הזדמנות להירגע קצת ממסע החיים, להביט אחורה (בסיפוק אני מקווה) ולהיפרד מהעולם כמו שצריך. אבל.. נו הרי ברור שיש אבל- אם שמתם לב כתבתי לכשעצמה, וזה כי לתהליך ההזקדנות מתלווים דברים פחות נעימים שהם אלו המפחידים אותי ואולי בערך את כולם. אם זה הדרדרות בריאותית (ברמה כזו או אחרת) שמובילה גם לקושי מנטלי, אם זה הבדידות, דיכאון, ואחרון חביב: המוות. אפשר להתגבר על "כשלים" מסויימים שהצבעתי עליהם במידה וחיים באופן מתוכנן ומחושב. דוג': אם אדם ישמור על תזונה בריאה, משקל גוף תקין, יעשה כושר, ימנע מעישון וכו' אז כשהוא יזדקן מצבו הבריאותי יהיה טוב משמעותית מאשר אנשים שלא חשבו לטווח הארוך ולא שמרו על בריאותם, כמו כן פחות סיכויים למחלות וכו'. דוג' נוספת: אם אדם ידאג להקים משפחה, להיות מוקף בחברים וכו' אז כשהוא יזדקן סביר להניח שהוא יהיה מוקף בבני אדם שאכפת להם ממנו. שיהיה ברור, אני לא חושב שאפשר להימנע מכל בעיה באופן מוחלט, אם זה המצב הבריאותי שהוא בין כה וכה ירד ויהיה על הפנים, אם זה הבדידות שבין כה וכה תגיע, ואם זה כל דבר אחר. רק מה, אם נחשוב לטווח הארוך ונחיה באופן חכם- אפשר להגיע לשלב הזקנה ולחוות אותה הרבה יותר טוב. רציתי לדבר על גישה נכונה בחיים.. אבל כבר אירכתי, רק אומר בקצרה שאם אדם בונה לעצמו גישה *נכונה* בחיים (בדגש על נכונה כי היא לא בהכרח תהיה חיובית או יפה) לא רק שהוא ירוויח מזה בכל שלב וסיטואציה בחייו הוא גם יעבור את הזקנה באופן טוב יותר בכל המובנים. זהו בערך, לא נגעתי במוות כי זה נושא בפני עצמו ותלוי מאד במה האדם מאמין, אבל אין ספק שהמוות מפחיד במובן כזה או אחר את כולנו. שכל אחד יבחר איך להתייחס אליו והאם להגיע אליו בתחושת החמצה ופספוס, או בתחושת סיפוק ואושר. נקודה אחת לסיום (חח אני מרגיש איזה מרצה, אני כותב הכל ספונטני)- בסופו של דבר החיים לא הולכים כמו שתכננו, תמיד יהיו הפתעות ותמיד נקבל כאפות, רק דבר אחד בטוח והוא.. המוות כמובן. אסיים בנימה אופטימית: החיים לא שחור לבן, תפקחו את העיניים ותראו את שלל גווני הקשת, תצאו מהבועה ותמצאו גישה שתיטיב עמכם עד ליום המוות. נו אוף שוב גמרתי במילה מוות אז מה עשינו פה.. טוב מה לעשות, המוות לא נמנע והוא יקרה. אז אני אנסה לסיים במשפט אחר שהוא כ"כ נכון כששמעתי אותו לראשונה: אדם אחד התלונן בפני חברו על החיים ועל זה שכולנו נמות בסוף וחיים רק פעם אחת, אמר לו ידידו "אתה אינך טועה אבל אפשר גם להסתכל על זה כך: חיים כל יום, מתים פעם אחת".