מהו לדעתכם הפתרון לבעיית המין הדקדוקי בשפה העברית?

כפי שידוע לכולנו, שפתנו היפה והעתיקה, אשר הוחייתה בתחילת המאה ה-19 ומדוברת כיום בפי כתשעה מיליון איש, איננה משקפת שיוויון.
איננו זקוקים לה כדי לחשוב, אך כדי לשתף את מחשבותינו עם הסביבה באופן שיאפשר לפרטים אחרים שלא מסוגלים לקרוא את התוכן התודעתי שלנו עלינו להשתמש בשפה מסוימת, ולא משנה איזו. שפה שכמובן הומצאה על ידי בני אדם, בשר ודם - כמוני וכמוכם. "חוקי" השפה הם לא יותר ממקבץ של כללים, תנאים וקווים מנחים שנאספו לאחר שהשפה הייתה כבר מדוברת כדי לגבשה למעין יחידה אחת ולקבוע מה "תקין" ומה לא, ובמטרה להסדירה כדי שנוכל להבין אחד את השני באופן הטוב ביותר. אך שפה היא לא מציאות, היא בסה"כ כלי לתיאור המציאות. "כלליה" נתונים לשינוי בכל עת, הם אינם עובדה מוצקה וקבועה.
לפני כמה אלפי שנים, כשהעברית רק החלה להתפתח, היא שימשה בעיקר גברים, וכיוון שהם היו בראש, שפתינו עד היום מראה בבירור את השקפת עולמם הפטריאכלית שהייתה זו שקבעה וחשבה.
אני שואל, למה ראיית עולם פרימיטיבית שכזו, שלא תואמת את ההשקפה הנוכחית (של מרבית האנשים), עדיין חיה ונושמת בתוך אולי אחד הדברים החשובים ביותר שהאנושות אי פעם המציאה? אולי בכלל לא שמתם לב לזה, אך כל הכתוב בשאלה זו כתוב בלשון זכר, ולבנות שתקראנה אותה לא תהיה שום בעיה להבינה, וזאת כתוצאה מכך שמינקותן ועד הלום הן הורגלו שפונים אליהן בלשון זכר ונקבה גם יחדיו, ואילו לבן שאליו יפנה פלוני בלשון נקבה יתהפך העולם, והוא לא יבין למה זה אם בכלל יבין שפונים אליו ולא לבת שמאחוריו.
דעות וטיעוני נגד מכבדים יתקבלו בברכה.