אני מרגישה כאילו אני נותנת את הנשמה שלי בשביל החברים שלי, והם בחזרה נותנים כלום. עגמומיים כאלו. מה לעשות?

אז אל תתני להם את הנשמה שלך.
תחזירי להם אותו הדבר.

כנל לגבי אני עושה כמה שיותר טוב בשביל חברים שלי אבל שאני צריך אותך אני לבד אף אחד לא עוזר לי זה נורא עצוב

אני לא חושבת שהפיתרון הוא להפסיק לתת או לפתח לב מאבן, כי את גם לא תצליחי לעשות את זה כשאת מחווטת להתנהג אחרת, וגם אין צורך לעשות את זה בגלל כמה אנשים שלא מעריכים אותך. תמיד יהיו כאלה, אבל גם תמיד יהיו את ההפכים להם, וחבל שסתם תשני את עצמך לרעה עד שהם יבואו.
הפיתרון הוא אנשים אחרים. ולמזלך, עם כמה שזה נשמע מסובך- זה לא כזה מסובך.
מציעה לך להיכנס לקבוצת הפייסבוק "החברים של רוני ושיר" ולראות אם זה מתאים לך.
אבל לפני כן- לפני שמנסים לתקן את הבחוץ, הייתי מציעה לך להסתכל בפנים.
אני חלילה לא אומרת שמשהו מזה באשמתך, אבל תמיד יש בנו דברים שאנחנו יכולים לשפר אז למה לא?
תנסי לוודא שאת באמת נותנת לאחרים את התחושה שאת רוצה ופנויה להכיר, שאת מרגישה שמי שיהיה חבר שלך יזכה ושהביטחון העצמי שלך יאפשר לך לתחזק קשרים בריאים, ושיש לך חיוך גדול ויפה על הפנים ;)