8 תשובות
קרה לי אולי פעם אחת כי אני כל היום בבית
בעיקרון אחרי בית ספר ישר הלכתי לעושת ציפורנים ואז היה לי מחויבות אישית עד שעה מאוחרת וזהו
בעיקרון אחרי בית ספר ישר הלכתי לעושת ציפורנים ואז היה לי מחויבות אישית עד שעה מאוחרת וזהו
מתנדבת יוצאת לבלות
כלום אני יושבת על התחת בסטיפס כמו מפגרת
עבודה
עובד יוצא עם חברה שלי מבלה עם חברים או סתם מטייל לבד בטבע
מי שעובד בחוץ, יוצא החוצה לעבודה..
מי שעובד מהבית, יוצא החוצה מסיבות שהן לא עבודה.
זה מאד פשוט..
אני נגיד, עובד גם מהבית וגם בחוץ..
אבל יוצא לקניות, לסידורים.. אני גם מתאגרף, משחק סנוקר... הכל תלוי באישה והילדים, ובמצב הרוח לאותו הרגע. לא תמיד אפשר סתם ככה ללכת. לפעמים אני בוחר להשאר גם כדי שהיא תצא. רוב הפעמים לוקחים בייביסיטר ונפגשים עם חברים בכל מיני מקומות. לפעמים משחקים איתם במשחקי קופסה (בילויים למבוגרים). לפעמים סתם שיחות.. לפעמים פוקר עם משפחה/חברים...
אשתי ואני עושים כמעט הכל יחד, ויש לנו חברים שהם זוגות שזורמים איתנו על שטויות. תחומי העניין שלנו מאד משותפים למזלנו.
אפילו יכולים לשחק יחד כדורגל וכדורסל.
מה שכן, צריך איזון מסויים. לצאת יותר מדי זה גם לא הכי בריא. אנחנו יוצאים לרוב יחד פעמיים בשבוע..
ולבד פעם אחת בשבוע אם אפשר..
זה מינון טוב, ומינון שגורם לך לרצות עוד, מבלי שיימאס לך.
כמובן, יש לנו גם חיים וירטואליים.
אנחנו בכל מיני קבוצות וקהילות, אני למשל פה ואוהב לעזור בלימודים ובדברים נפשיים לבני נוער (חלק מהעבודה שלי גם במציאות)..
יש לי חברים כבר למעלה מ15 שנה בכל מיני צ'אטים ותיקים.
יש לי חברים ממשחקי רשת מלפני 12 שנה בערך...
יש לי חברים ממשחק רשת שאני פעיל בו כיום ששם היינו מארגנים טורנירים כל חודש-חודשיים בפאב גיימינג.. אבל אני בקשר איתם נונסטופ.
אני גם בקשר עם חברים מחו"ל.. שמעולם לא נפגשתי איתם.
שוב, הכל עניין של מינון.
משתדל לא להגזים בכלום...
הדבר הכי חשוב תמיד זה משפחה (אישה וילדים) ובית, ואז משפחה גרעינית (אמא אבא, אחיות, דודים, בני דודים ואחיינים) ואז לימודים עבודה וחברים.. לבסוף, כל מה שכתבתי למעלה מגיע אחרי הרשימה הזאת.
מי שעובד מהבית, יוצא החוצה מסיבות שהן לא עבודה.
זה מאד פשוט..
אני נגיד, עובד גם מהבית וגם בחוץ..
אבל יוצא לקניות, לסידורים.. אני גם מתאגרף, משחק סנוקר... הכל תלוי באישה והילדים, ובמצב הרוח לאותו הרגע. לא תמיד אפשר סתם ככה ללכת. לפעמים אני בוחר להשאר גם כדי שהיא תצא. רוב הפעמים לוקחים בייביסיטר ונפגשים עם חברים בכל מיני מקומות. לפעמים משחקים איתם במשחקי קופסה (בילויים למבוגרים). לפעמים סתם שיחות.. לפעמים פוקר עם משפחה/חברים...
אשתי ואני עושים כמעט הכל יחד, ויש לנו חברים שהם זוגות שזורמים איתנו על שטויות. תחומי העניין שלנו מאד משותפים למזלנו.
אפילו יכולים לשחק יחד כדורגל וכדורסל.
מה שכן, צריך איזון מסויים. לצאת יותר מדי זה גם לא הכי בריא. אנחנו יוצאים לרוב יחד פעמיים בשבוע..
ולבד פעם אחת בשבוע אם אפשר..
זה מינון טוב, ומינון שגורם לך לרצות עוד, מבלי שיימאס לך.
כמובן, יש לנו גם חיים וירטואליים.
אנחנו בכל מיני קבוצות וקהילות, אני למשל פה ואוהב לעזור בלימודים ובדברים נפשיים לבני נוער (חלק מהעבודה שלי גם במציאות)..
יש לי חברים כבר למעלה מ15 שנה בכל מיני צ'אטים ותיקים.
יש לי חברים ממשחקי רשת מלפני 12 שנה בערך...
יש לי חברים ממשחק רשת שאני פעיל בו כיום ששם היינו מארגנים טורנירים כל חודש-חודשיים בפאב גיימינג.. אבל אני בקשר איתם נונסטופ.
אני גם בקשר עם חברים מחו"ל.. שמעולם לא נפגשתי איתם.
שוב, הכל עניין של מינון.
משתדל לא להגזים בכלום...
הדבר הכי חשוב תמיד זה משפחה (אישה וילדים) ובית, ואז משפחה גרעינית (אמא אבא, אחיות, דודים, בני דודים ואחיינים) ואז לימודים עבודה וחברים.. לבסוף, כל מה שכתבתי למעלה מגיע אחרי הרשימה הזאת.
שואל השאלה:
הרשמת, תודה(:
הרשמת, תודה(:
אנונימית
באהבה. משתדלים להגיד את כל האמת.
(-:
(-:
באותו הנושא: