אני מפונקת אם קשה לי לשבת וללמוד כשאני עצובה?

לא, זה ממש מובן

לא
זה לא פינוק, זה הגיוני. קשה להתרכז כשדעתך מוסחת לדברים שמדכאים אותך.

שואל השאלה:
הלימודים מדכאים ומלחיצים אותי

לא, זה מובן ולגיטימי

שואל השאלה:
העבודה הזאת שאני צריכה לשבת להכין גורמת לי לבכות

זה מובן, אבל תנסי לעשות את זה בדרך נחמדה.
לעשות את זה עם חברים, או עם מוסיקה, או עם אוכל, משהו שיתן לך מוטיבציה.
תחשבי על ההקלה שיש כשמסיימים ותתחילי, זה מובן שזה מדכא ומעציב, אבל תנסי להפוך את זה לסביל

שואל השאלה:
לא זה יותר מורכב מזה

רוצה לפרט? יש משהו שיכול לעזור לך בכל זאת?
מה שכן, זה בכלל לא הופך אותך למפונקת

שואל השאלה:
אני פשוט לא רוצה לעשות את זה יותר וזה קשה לי מאוד להעמיד פנים שאני אוהבת את זה

את לא צריכה להעמיד פנים, זה בסדר שאת לא אוהבת ושזה קשה לך, זה מובן, ובאמת קשה להצליח במשהו שלא שאוהבים אותו.
למה להעמיד פנים? ולגבי להמשיך לעשות את זה, את בלימודים של בית ספר או אוניברסיטה-מכללה?

שואל השאלה:
אני בלימודים של מכללה

ואת לא אוהבת את מה שאת לומדת?
אם לא אז אין טעם, את צריכה ללמוד דבר שאת אוהבת ורואה בו עתיד שאת מאושרת איתו.
אם זה משהו שאת בחרת ללמוד וזה מדכא אותך כך אין בזה טעם, זה ברור שזה יהיה קשה, אבל את אמורה לאהוב את זה.
אל תעמידי פנים, אם לא טוב לך ללמוד את זה את צריכה לשנות מסלול, זה העתיד שלך.
ואני יודעת שזה לא כזה פשוט וזה יותר מורכב, אבל תנסי לחשוב על משהו.
אם את רואה במה שאת לומדת דבר שאת רוצה לעסוק בו בעתיד אז אל תוותרי על זה, תתאמצי כמה שאת יכולה בשביל להגשים את החלום, אבל אם את לא אוהבת את זה, באמת אין טעם.