אני דתייה לבשתי פעם ראשונה מכנסיים

שואל השאלה:
גרה בישוב דתי

אבל למה את כותבת מאנונימי?

שואל השאלה:
מה אכפת לך.? אם אין לך תשובה אל תענה

תתעלמי הם כל הזמן בוהים האנשים המציקים האלה כאילו הם לא מתים להתלבש כמונו

בפעם הראשונה שלבשתי מכנסיים בחוץ הייתה קרוב לגיל 17. זה היה יותר נוח אבל הרגשתי לא בנוח בגלל המבטים גם של המשפחה. בסופו של דבר הם התרגלו וככל שלבשתי יותר כך צברתי הרבה יותר ביטחון ללבוש מכנסיים ובאמת הרגשתי נוח.
פשוט להמשיך כרגיל כאילו שום דבר לא שינה, בסופו של דבר אנשים סקרניים ואוהבים להביט בדברים שונים להם.

שאלה ללא מהות - את לא דתייה.

ואיך בדיוק הסקת את זה? לפי הלבוש?

היא לא מקפידה על הלכה (אא"כ המכנסיים צנועות - ויש על מה לדון)

לכל אחד יש דבר שקשה לו יותר. זה יכול להיות שמירת נגיעה, שמירת שבת וכו'. אם היא לא מצליחה "לשמור על צניעות" זה לא הופך אותה לפחות דתייה או חילונית. זה לא ממקומנו לשפוט אף אדם. אף אחד מאיתנו לא מושלם וזה בסדר

היא לא מנסה, וזאת הנקודה.

אוקיי, וזה ממקומך לשפוט?

לא, אני פשוט מחדד את העובדה שהיא לא דתייה.

הלבוש זה לא מה שהופך אותה לדתייה. אבל כנראה שאין על מה לדון כאן כי מבחינתך היא לא דתייה בכלל. אז בהצלחה עם דרך החשיבה שלך

זה לא עניין של הלבוש, זה עניין של ההלכה שהיא לא מרגישה מחויבת לה.
"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו.."

מה שאת מרגישה זה היצר...בהתחלה זה כיף בהמשך לא