איך אתם מתמודדים עם העובדה שאתם בסך הכל "עוד בן אדם"?

הולכים לישון.

זה דיי משגע אולי אבל לפחות אני מודעת לזה

עובדה מאכזבת אך לומדים לחיות עם זה, כולם רק סתם עוד בני אדם

זה, העובדה שיש ריק בעולם ושהעולם אינסופי משגע אותי ברמות!!!

אני שמחה שזה ככה! כי תמיד שאני חושבת מה יקרה מחר אם היה מלחמה וטילים והילדים וממדים ומה עם רעידת אדמה או צונמי או נשרף מהשמש ואז אני נזכרת שאני חיה עם כל העולם וכולנו באותה סירה ומה שצריך לקרות יקרה אין לי מה לדאוג כלום לא בשליטתי או ביכולתי וכולנו יחד נסבול כשנסבול ולכן זה מנחם אותי מאוד.

מסתכלים על היקום הגדול שאנחנו חיים בו ומבינים שאם אנחנו רק חלקיק מתוך שביל החלב,
ואנחנו הרבה פחות מחלקיק לעומת היקום כולו, שמורכב מאינספור גלקסיות אחרות.
וככה גם בני האדם האחרים, בר רפאלי, בילי אייליש, אריאנה גרנדה וכל אלה, חלקיקים בדיוק כמונו.
קצת אבסורד שיש סלבס שמוכרים יותר מהשאר כשכולם תכלס פחות מחלקיק לעומת היקום.
אין חשיבות להצלחה, כישלון, מחלות, אושר, כסף, מלחמה,
כשאתה בסך הכל חלקיק חסר חשיבות מול היקום הגדול כולו. שגם יגיע לקיצו בעתיד.

^avital.s
לא הסתכלתי על זה ככה,
וואו אביטל את... סתם עוד בן אדם

לא ממש אכפת לי

^^ברוך השם כן כמו כולנו בעצם, וטוב שכך ;)

אני יודעת שיש לי משמעות וחשיבות בעולם, כי כל אדם שקיים הוא פה מסיבה מסוימת, ואני יודעת שאני פה כי ה' רוצה אותי פה. זה מספיק לי

שואל השאלה:
"אין חשיבות להצלחה, כישלון, מחלות, אושר, כסף, מלחמה,
כשאתה בסך הכל חלקיק חסר חשיבות מול היקום הגדול כולו."
מזדהה ממש

לא מתמודדים פשוט ממשיכים לחיות כי אין מה לעשות לגביי זה

זה תלוי אבל אני די שמחה שזה ככה, כי אחכ הכל נראה לא כזה "ביג דיל" כמו שעושים מכל דבר

האמת מצוין, זה אומר שההילטוצ שלי מפיעות רק עלי בעיקר אז אין עלי את כל הלחץ ואפשר לחיות בשקט ובשלווה