"יה*ה נתן לך רצון חופשי, כך שיש לך את הבחירה - או לסגוד לו, או ללכת לגיהנום"

נכון אוף

שכדאי לסגוד לו

זה לא בהכרח נכון, את יודעת כמה סלקציה יש עד שמגיעים לגיהנום???

זה הרעיון ^^^

הולך לגיהנום

^^^ אז זה לא משנה שאתה קורא לעצמך "דתי מאמין", כי אתה חולק על המשנה שקובעת שלאפיקורסים (מי שלא מאמין) אין חלק לעולם הבא (סנהדרין צ ע"א).

שזה לא בדיוק ככה
זאת לא הכוונה
הוא הרי טוב מושלם
הוא יודע מה זה מוסר הכי טוב
אז הוא ברא עולם ונתן לנו חוקים שהם המוסר גם על הדרך
כל דבר שרוצים להשיג צריך לעבוד בשבילו
אם נקבל גן עדן והכל בלי לטרוח גם נרגיש ממש ממש ממש לא נעים
אז אדם שטרח פה יהיה לו טוב בעולם הבא וגם מזה טרח להניח תפילין למשל זה לא קשה זה רק כמה דקות וגם לא לעזור לאדם אחר (אלא אם כן אתה סוחב משהו כבד או משהו בסגנון) יש מצוות יותר קשות אבל זה אפשרי וכגודל הקושי כך גודל השכר
אדם שעשה מה שהוא רוצה יצטרך למחוק את כל הנזק שעשה ופגע בגיהינום ולפעמים גם לא מכניסים לשם אפילו כי אין על מה אין זכות לזה (הגיהינום זה מכבסה זה מנקה את האדם מהחטאים ואז הוא יכול להיכנס למקום שהרוויח בגן עדן אם לא למד תורה הרבה או עשה מצוות לא יהיה לו ממש והוא יתחרט שלא עשה יותר)

ברור שלסגוד למרות שגם עכשיו אני סוגד

אלוהים לא רוצה שתסגוד לו אלוהים רוצה שתהיה האדם הכי טוב ותעשה הכי טוב שאתה יכול

אז הוא יצר אותנו כדי שנתפלל אליו לא כי אנחנו מאמינים, אלא כי אנחנו מפחדים ממנו, ואם לא נהלל אותו אנחנו נסבול סבל בלתי מתואר, נשמע כמו אל רחום סה"כ

טעות :)
"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים ל יט)

הגיהנום זה לנצח? מה זה 'עולם הבא'? מי זה אדם טוב? מה יש לאחר המוות? האם לכולם יש בחירה חופשית להאמין ולקיים מצוות? מה יקרה לגויים?

אתה שואל בסטיפס שאלות שעושים עליהם מאות ספרים

אלוהים הוא אל טוב לא רשע ואכזרי כמו שהדתיים מציגים אותו , תעשה טוב תקבל טוב

תפיסה מוטעית. "אין חלק לעולם הבא" לא אומר גהנום. לכל הגדרה של חכמינו יש פירוש מדוייק ו"גהנום" זה לא "אבדון". מי שאין לו חלק לעולם הבא הנפש שלו "נכרתת" מהחיות הנצחית שלה, היא אובדת לעד, זה אבדון, כליון, כלום.
ו"גהנום" זה המקום אליו מגיעים אנשים שרוצים לחזור לה' והם חלק מישראל אבל לא הספיקו לתקן את כל בחינות הנפש שלהם, החלקים שהתגלו להם שהם צריכים לתקן. אז הם עוברים ב"גהנום". וגם זה לא כמו שמדמיינים.
אין כפייה ברוחניות, זה חוק עליון.
מלכתחילה רק אדם שרצה לתקן את עצמו, אז אותו ה"מקום" בו הנפש כביכול מתנקה ואחר כך עולה בבגדים נקיים לגן עדן, לקיום נצחי, זה כביכול מכונה "גהנום".
זה לא יסורים כמו הסבל בעולם הזה, זה יסורים של אהבה, הרי הכלל הכי גדול בתורה זה "ואהבת לרעך כמוך", וניתנו לנו הרבה מצוות כדי לתקן את הלב והנפש, ככה גם היסורים הם מהצד הטוב, שעוד לא הספקתי לאהוב עד הסוף.
למשל זה כמו אמא שאוהבת את הילדים יותר ממה שילדים מסוגלים להבין, זה סוג של יסורים מהצד של "אהבה לא ממומשת", משהו כזה למשל.
כל מי שלא רוצה לזכות בחיים נצחיים ותענוג נצחי ולא מאמין לחכמים שאומרים שהשיגו דברים כאלה ובשביל זה ניתנה לנו תורה לתקן את הלב והנפש כדי לזכות לחיות שהיא נצחית, במקום להאבד לנצח כמו כל שאר בעלי החיים, אז אכן בחלק מהמקרים יקבל את מה שרצה, כלום. אבדון.
ומי שכן רצה להשיג חיים נצחיים ומאמין לחכמים, אז אם הוא תיקן את כל מה שצריך לא יעבור ב"גהנום", ואם לא תיקן הכל, כן יעבור. וגם זה... העולם הזה יותר סבל ויסורים מגהנום, ככה שאי אפשר לדמיין ייסורים של אהבה בכלל עד שלא משיגים את האהבה הזו המדוברת.
ומשל נוסף, בעולם הזה ניתן להשיג רק 10% מכל התענוגים שה' ברא, וגם זה מגיע רק לעשירים ושליטי עולם, רוב העולם משיגים עד 1% תענוגים.
אז בעולמות העליונים יש מה שמכנים "מדורים" של גן-עדן, יש מדרגה שמקבלים 20% תענוג ויש 30% ככה עד 100% תענוג.
מי שלא השיג מדרגה רוחנית של תענוג כזה בעודו בחייו בעולם הזה, וגם לא רצה בזה ולא ניסה, אז לא ישאר לו כלום מה1-10% שהשיג בעולם הזה. הוא יאבד הכל, הוא לא יקח איתו ל"גן-עדן" כסף ומכונית ובית גדול. אבל כל שאר ה90% תענוגים שנמצאים בשאר חלקי המציאות הנסתרת, שאין אליה גישה למי שלא רוצה בה, כי "אין כפיה ברוחניות", זה נשאר נסתר, זה נקרא "האור הגנוז לצדיקים", ואין כפייה בזה, לא רוצה להיות צדיק? אל תהיה, לא תקבל תענוג נצחי וגדול. רוצה להיות צדיק? אם לא הצלחת לממש את עצמך עד הסוף תתנקה בגהנום ותמשיך הלאה.
אז יסורים של אהבה הם בכלל לא יסורים עבור מי שלא רוצה ללמוד לאהוב, ככה שמי ש"אין לו חלק לעולם הבא", אין לו כלום, הכל יאבד ממנו כמו כל החומר של העולם הזה. וזה "אבדון".