אנשים שמבינים בתלמוד - קישור מצורף

כתוב שם הרבה. למה את מתייחסת?

אין לי מושג למה בדיוק את מתכוונת והאמת שאני גם לא כ"כ טוב בתלמוד אבל את יכולה ללכת למפרשים ולבחור בביאור שטיילנזיץ ויהיה לך כתוב בעברית

שואל השאלה:
האיתמר כפה עליו גיגית ופרע עליו מעזיבה רבא ורבי זירא חד אמר חייב וחד אמר פטור ותסתיים דרבא הוא דאמר פטור דאמר רבא כפתו ומת ברעב פטור זאדרבה תסתיים דרבי זירא הוא דאמר פטור דא"ר זירא האי מאן דעייליה לחבריה בביתא דשישא ואדליק ליה שרגא

מה כתוב פה?

פירוש שטיינזלץ:
איתמר [נאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה דומה: כפה עליו, על חבירו, גיגית ומת בחנק, או שפרע (פרץ) עליו מעזיבה (כיסוי התקרה) ומת מן הצינה, רבא ור' זירא נחלקו בכך, חד [אחד מהם] אמר: חייב על כך, וחד [ואחד מהם] אמר: פטור.

ומעירים: תסתיים [תוגדר] המחלוקת, שרבא הוא שאמר פטור, שהרי אמר רבא בכיוצא בזה: כפתו לחבירו ומת ברעב פטור, שכיון שיש כאן תהליך מתמשך שאין הוא אחראי לכולו אינו חייב עליו.

ודוחים: אדרבה (להיפך), תסתיים [תוגדר] שר' זירא הוא שאמר פטור, שאמר ר' זירא: האי מאן דעייליה לחבריה בביתא דשישא [מי שהכניס את חבירו לבית של שייש] שהוא אטום לגמרי, ואדליק ליה שרגא [הדליק לו שם את הנר], ומת חבירו בחנק חייב. ונדקדק: טעמא דאדליק ליה שרגא [הטעם, דווקא, משום שהדליק לו נר] הא [הרי] אם לא אדליק ליה שרגא [הדליק לו נר] לא מתחייב הכולא, אף על פי שסופו של הכלוא להיחנק לאט לאט מעצמו. הרי שאף ר' זירא סבור כי אם אין האיש עושה את מעשה ההמתה (או על כל פנים, התחלת החנק) כעת פטור עליו, והרי זה בדיוק כמי שכפה עליו גיגית!

דנים פה במקרה שעשית משהו ובאופן עקיף, כתוצאה מכך, מישהו מת. כלומר לא הרגת ישירות. האם את חייבת?
נחלקו בנושא רבא ורבי זירא. אחד אמר חייב ואחד אמר פטור, אך לא זכור מי אמר מה.
מצד אחד הגיוני שהיה זה רבא שאמר פטור כי במקרה דומה (קשר את חברו והוא מת מרעב) הוא פוסק פטור.
מצד שני הגיוני גם שהיה זה רבי זירא שאמר פטור כי במקרה שבו מישהו שם את חבירו בבית אטום והדליק נר הוא חייב דווקא בגלל שהדליק את הנר, ולכן מסיקים שלדעת רבי זירא, אילו הוא היה מת באופן עקיף (כלומר, אילו חבירו היה מת בגלל נר שלא הוא הדליק), אז הוא פוטר. ולכן הגיוני שיפטור גם כאן. בהמשך סותרים את הטיעון הזה

שואל השאלה:
תודה רבה
אתה יכול להגיד לי מה זה אומר?

שְׁלֵימָה מַשְׁמַע ותַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם וַהֲרֵי פִּנְחָס עִמָּהֶם זוְרַבָּנַן לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת אִי הָכִי בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד נָמֵי חכִּדְרַב הוּנָא דְּרַב הוּנָא רָמֵי כְּתִיב כׇּל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ הָא אֵינָהּ יוֹדַעַת קַיֵּימוּ מִכְּלָל דְּהַטַּף בֵּין יָדְעוּ בֵּין לֹא יָדְעוּ קַיֵּימוּ וּכְתִיב וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר


https://www.sefaria.org.il/yevamot.60b