אני שונא את אמא שלי

תברח רוץ כל עוד אתה יכול

אמא זה אמא.
איבדתי את אמא שלי ליפני שבועים ורק עכשיו אני מבין מה היא עשתה בשבילי
גם שקשה וקשה באמת ,חשוב לשבת איתה ולדבר איתה ולהסביר לה בסופו של דבר היא תמיד תרצה שיהיה לך טוב ,
לפעמים גם לה קשה והיא מוצאיה את זה עליך אני לא מבקש שתבין אותה אני רק רוצה שתדע את זה

וואו זה סיפור חיי...
כל דבר שאני אומרת לאבא שלי צריך להוכיח איכשהו וזה פשוט מתסכל

אני לא חושבת שיש לזה פתרון
או שלומדים לחיות עם זה או שלא

אמא שלך זו אמא שלך אין כזה דבר לשנוא אותה, תתחיל להעריך אותה את מה שהיא עשתה בשבילך כל השנים, שום דבר ממה שהיא עשתה אתה לא יכול להחזיר, היא עשתה הכל בשבילך.
סליחה שאני אומר את זה ככה אבל תתחיל להתאפס על עצמך ותבין שזו אמא שלך!
אמא שלך סבלה בשביל שאתה תחיה, היא עושה בשבילך הכל, תהיה טיפה סבלני ותדבר איתה, סדר את העיניינים ותן לה חיבוק ונשיקה

אם היא בן אדם הגיוני שאפשר לשבת איתו לשיחה ולהסביר לו אז תעשה את זה אבל אם אתה במצב דומה לשלי וזה לא אופציה אז אין ברירה פשוט להניח לזה כי זאת אמא שלך. זה אחד הדברים הכי קשים לוותר על העקרונות שלך אבל אין ברירה כל עוד אתה גר איתה.

גם אני ככה אבל שונה

אחי זה אמא שלך אתה עוד תתחנן להיות איתה פשוט תשבו ותדברו שיחה אישית

משתתפת בשאלהגם אני ככה

היי אנונימי, אתה מתאר את היחסים המורכבים שיש לך עם אמא שלך- את הוויכוחים והריבים שיש לכם ואת חוסר האמונה שלה בדברים שאתה מספר לה. בטח לא פשוט להיות במצב כזה... שיתפת שאתה מרגיש כלפיה שנאה וראיתי שהתייחסת בתגיות גם לרגשות של דיכאון ועצב. בן כמה אתה? יצא לך לשתף מישהו במה שאתה מרגיש? חשוב שתמצא מקום לפרוק ולא תישאר עם התחושות האלו לבד.

קוראים לי נופר ואני מתנדבת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. אני מזמינה אותך לכתוב לי (אפשר גם באנונימיות) ולשתף אותי במה שאתה עובר, אשמח להוות אוזן קשבת. בוא ננסה לחשוב יחד מה אפשר לעשות שיעזור לך בהתמודדות עם המצב. מוזמנים לכתוב לי גם אנשים נוספים שמתמודדים עם מצב דומה. אפשר לכתוב לי פה בהודעות אישיות, במייל שלנו [email protected], באינסטגרם nayedet.digital, או בטיק טוק בפרופיל שלנו nayedet.digital.
ניתן גם להיכנס לצ'ט שלנו ולשוחח באנונימיות עם מתנדבים.ות בימי ראשון-עד רביעי בין 20:00-24:00. יש להיכנס לאתר www.yelem.org.il וללחוץ על כפתור הצ'ט.

מחכה לך(ם),
נופר מעלם דיגיטל

אני אותו דבר כמוך רק עם אבא שלי, לגמרי הוא לא סומך עליי בכלל, ומתייחס אליי כאל ילד קטן שלא יודע כלום מהחיים שלו שהוא יודע הכל וכל הזמן מקטין ומנמיך אותי

תנסו לעבוד על עניין האמון בינכם
אולי עשית משהו שגורם לה לא לסמוך עליך ועל השיקולים שלך

סטיפס לא הכי בטיחותיים לרשום דברים כאלה,
אולי אתה עכשיו מעוצבן אבל לפי צורת הכתיבה אני משער שאתה ילד.
אמא שלך עושה הכל בשבילך ואין כמו אמא, היא סבלה כדי שתהיה פה שתוכל לדבר, שתוכל ללמוד, שתוכל ללכת, לאכול, קורת גג..
אתה חושב שאתה שונא אותה בגלל מריבה טיפשית אבל שהיא לא תהיה פה חס וחלילה אתה תבכה יום ולילה כמו ילד בן 6.
אז תעשה טובה אל תדבר שטויות כי אני חושב שאתה בעצמך יודע שאתה לא באמת שונא אותה זה רק עצבים מתוך ריב טיפשי.
חוץ מזה עדיף לך לקוות שימחקו לך את זה בסוף סטיפס יזמינו לך משטרה (מניסיון ..

זה גיל ההיתבגרות זה יעבור בסופו של דבר ואם זה ממש עבר כל גבול אז יש את שירותיי הרווחה