19 תשובות
מזדה אם רוב מה שאמרת
תמצא תחביב
זה לא צריך להיות תחביב טוב!!
נגיד אני משחקת במחשב וכזה
וככה מתחמקת מהמפחה שלי
פשוט וקל =)
אחלה שיטה ממליצה לנסות
אתה יכול נגיד ללכת לחוג או משהוא..
תמצא תחביב
זה לא צריך להיות תחביב טוב!!
נגיד אני משחקת במחשב וכזה
וככה מתחמקת מהמפחה שלי
פשוט וקל =)
אחלה שיטה ממליצה לנסות
אתה יכול נגיד ללכת לחוג או משהוא..
מזדהה איתך בול. אין לי שום דבר לייעץ לך חוץ מלהישאר בתקווה שעוד מעט אתה בן 18 ואתה תתגייס לצבא. אתה תוכל להישאר בצבא בכל ימי השבוע ורק בסופשים לסבול את המשפחה שלך, ולאחר הצבא סוף סוף תוכל לעבור לגור לבד.
כשהם מעליבים אותך או משפילים אותך, תנסה כמה שיותר לא להתייחס. תנסה להגיד את מה שהם אמרו לך ההפך- "למה אתה לא יכול להיות כמו אח שלך" תאמר לעצמך "אני יותר טוב ממנו".
תנסה סוג של להיות "ההורים של עצמך", תעלה לעצמך, אל תקשיב להם, הם מנסים לגרום לך להיות שם למעטה תראה להם שהם לא מצליחים!
ובנתיים תחשוב על כמה כיף יהיה לך שתעבור לגור לבד, גם אם אתה מרגיש שאתה לאט לאט מתייאש, להזכיר לעצמך שאתה חזק ושזה יהיה עוד מעט שווה את כל מה שעברת.
וזה שאתה רוצה לנתק איתם קשר, לגמרי החלטה שלך ולגמרי מובן. הם לא יכולים לעשות לך את כל הדברים האלה ולצפות שתמשיך לכבד אותם או לרצות איתם בקשר רק בגלל שהם ילדו אותך, זה לא עובד ככה.
אתה חזק.
כשהם מעליבים אותך או משפילים אותך, תנסה כמה שיותר לא להתייחס. תנסה להגיד את מה שהם אמרו לך ההפך- "למה אתה לא יכול להיות כמו אח שלך" תאמר לעצמך "אני יותר טוב ממנו".
תנסה סוג של להיות "ההורים של עצמך", תעלה לעצמך, אל תקשיב להם, הם מנסים לגרום לך להיות שם למעטה תראה להם שהם לא מצליחים!
ובנתיים תחשוב על כמה כיף יהיה לך שתעבור לגור לבד, גם אם אתה מרגיש שאתה לאט לאט מתייאש, להזכיר לעצמך שאתה חזק ושזה יהיה עוד מעט שווה את כל מה שעברת.
וזה שאתה רוצה לנתק איתם קשר, לגמרי החלטה שלך ולגמרי מובן. הם לא יכולים לעשות לך את כל הדברים האלה ולצפות שתמשיך לכבד אותם או לרצות איתם בקשר רק בגלל שהם ילדו אותך, זה לא עובד ככה.
אתה חזק.
מזדהה איתך לגמרי ואצלי זה מגיע למצב שאחים שלי מקלפים לי את העור ואני עדיין אשמה בזה איכשהו והם יוצאים מזה כאילו כלום לא קרה
אני פשוט פיתחתי הגנה כזאתי ואני לא מקשיבה לאף אחד יותר ומנסה לתפוס מרחק מכולם
ואחד הדברים שהכי עזרו לי זה לשמוע מוזיקה על ממש חזק בכל מקום שאתה הולך איתם
אני פשוט פיתחתי הגנה כזאתי ואני לא מקשיבה לאף אחד יותר ומנסה לתפוס מרחק מכולם
ואחד הדברים שהכי עזרו לי זה לשמוע מוזיקה על ממש חזק בכל מקום שאתה הולך איתם
אנונימית
תדבר איתם כי זה לא בסדר אולי רק אצלי זה ככה כי אחותי היא רק מצד האמא אבל גם אותי אמא שלי עושה שטן ואני כבר מתה שאחותי תעוף לבית שלה במולדובה היא מתנהגת כאילו היא מלאך בצבע לבן ואני ילידת השטן למרות שאני לא עושה כלום ..
תדבר איתם ( אני מייעצת כאילו אני עושה ככה)
או שפשוט ממש פחות תדבר איתם ותספר להם דברים ותאכל איתם הארוחות משפחתיות תצא יותר למסיבות ..
תדבר איתם ( אני מייעצת כאילו אני עושה ככה)
או שפשוט ממש פחות תדבר איתם ותספר להם דברים ותאכל איתם הארוחות משפחתיות תצא יותר למסיבות ..
אולי תנסה לערב גורם חיצוני שהם מעריכים שידבר איתם ויסביר להם כמה קשה לך ושאתה פגוע מהאפליות ומהיחס שאתה מקבל מהם.
יש מצב שאתם פשוט מפספסים משו ולא מבינים אחד את השני.
קשה לי להאמין שההורים שלך לא אוהבים אותך כמו שאת אחיך.
חבל שתחיה בתחושה שכזאת,לכן הייתי מחפשת מישו לדבר איתו,אולי יועצת בצפר או מישו מהמשפחה,דוד או דודה קרובים להסביר להם את התחושות שלך ואולי הם יצליחו לגשר בינך לבינם.
יש מצב שאתם פשוט מפספסים משו ולא מבינים אחד את השני.
קשה לי להאמין שההורים שלך לא אוהבים אותך כמו שאת אחיך.
חבל שתחיה בתחושה שכזאת,לכן הייתי מחפשת מישו לדבר איתו,אולי יועצת בצפר או מישו מהמשפחה,דוד או דודה קרובים להסביר להם את התחושות שלך ואולי הם יצליחו לגשר בינך לבינם.
תתחמק מהם
תשחק במחשב אם משעמם לך
תיפגש עם חברים וככה כמעט ולא תהיה בבית ואם כן תהיה במחשב ותשחק פשוט אל תקשיב להם
דרך אגב בן כמה אח שלך?
תשחק במחשב אם משעמם לך
תיפגש עם חברים וככה כמעט ולא תהיה בבית ואם כן תהיה במחשב ותשחק פשוט אל תקשיב להם
דרך אגב בן כמה אח שלך?
תירשם לפנימייה
אתה תצטרך לסבול שנתיים לפחות, מצטער לבשר לך.
תצא הרבה עם חברים, או סתם עם עצמך לטייל. תנסה כמה שפחות להיות בבית.
כשיהיה לך צו ראשון תבקש שיבוץ שתצא בו מעט הביתה..
תצא הרבה עם חברים, או סתם עם עצמך לטייל. תנסה כמה שפחות להיות בבית.
כשיהיה לך צו ראשון תבקש שיבוץ שתצא בו מעט הביתה..
היי אני יודעת שאנחנו לא מכירים
ובאמת עצוב לי לשמוע שככה מתנהגים אלייך ואם היה לי דרך להציע לך לבוא לגור אצלי עד שהכל יסתדר הייתי מציעה לך אבל אני יכולה לשאול מישהו שאני מכירה אם הוא יכול לארח אותך עד שתסתדר
אם אתה רוצה או צריך לדבר אתה מוזמן לדבר איתי תמיד ולפנות אליי אם אתה צריך אוזן קשבת או אם אתה צריך עזרה במשהו
אני פה תמיד תמיד
ובאמת עצוב לי לשמוע שככה מתנהגים אלייך ואם היה לי דרך להציע לך לבוא לגור אצלי עד שהכל יסתדר הייתי מציעה לך אבל אני יכולה לשאול מישהו שאני מכירה אם הוא יכול לארח אותך עד שתסתדר
אם אתה רוצה או צריך לדבר אתה מוזמן לדבר איתי תמיד ולפנות אליי אם אתה צריך אוזן קשבת או אם אתה צריך עזרה במשהו
אני פה תמיד תמיד
גם אצלי ככה
מהופנטים מהאחים שלי ואני כלום בעיניהם
אבל אני בעזרת ה' בסוף השנה הקרובה אמור לעזוב...
תנסה להיות עם חברים כמה שיותר
זה גם מעודד וגם מרים את הביטחון העצמי
מהופנטים מהאחים שלי ואני כלום בעיניהם
אבל אני בעזרת ה' בסוף השנה הקרובה אמור לעזוב...
תנסה להיות עם חברים כמה שיותר
זה גם מעודד וגם מרים את הביטחון העצמי
או להתחיל לעבוד, להרוויח כסף ובגיל שבע עשרה לעבור לגור לבד בדירת שותפים או משהו.
או שתסבול מזה או יותר נכון תתרגל לזה ותפסיק להתרגש מזה, מבינה אותך שזה מייגע.
אבל שוב, למה שלא תתחיל ממלא לעבוד ותחסוך לעצמך בצד? ואז כשתהיה יותר בוגר תעבור לגור בלי ההורים. אפילו לתקופה.
חוץ מזה אני במקומך אוליי הייתי מפסיקה להשתתף בדברים שבהם יש אינטרקציה וחיכוחים, באירוכים שבהם זה יותר אינטנסיבי כמו ארוחות משפחתיות.
אולי הם ירגישו בחוסר וישאלו למה אתה כבר לא שם ויפנימו משהו סוף סוף ויבינו שהיחס שלהם מפלה.
אבל תאכלס... המבוגרים האלו מהופנטים פשוט. אני בעצמי בכורה ואמא שלי פשוט מתייחסת לאח שלי כמו מלאך קטן דלא מבין כלום והילד בן שלוש עשרה. ואני תמיד היצור המגעיל שצועק על כולם ומבקש סדר והם ממש מושלמים וחסריי כל פגם... אין תיקון. ניסיתי.
זה פשוט מעייף וסתם מעציב אותי אחר כך. אני כבר לא מנסה.
ולא בקטע מדכא, זה פשוט להתעסק בחרא שלא נגמר. כנראה שזה הקטע שבו הגוזל עוזב את הקן אני מניחה...
או שתסבול מזה או יותר נכון תתרגל לזה ותפסיק להתרגש מזה, מבינה אותך שזה מייגע.
אבל שוב, למה שלא תתחיל ממלא לעבוד ותחסוך לעצמך בצד? ואז כשתהיה יותר בוגר תעבור לגור בלי ההורים. אפילו לתקופה.
חוץ מזה אני במקומך אוליי הייתי מפסיקה להשתתף בדברים שבהם יש אינטרקציה וחיכוחים, באירוכים שבהם זה יותר אינטנסיבי כמו ארוחות משפחתיות.
אולי הם ירגישו בחוסר וישאלו למה אתה כבר לא שם ויפנימו משהו סוף סוף ויבינו שהיחס שלהם מפלה.
אבל תאכלס... המבוגרים האלו מהופנטים פשוט. אני בעצמי בכורה ואמא שלי פשוט מתייחסת לאח שלי כמו מלאך קטן דלא מבין כלום והילד בן שלוש עשרה. ואני תמיד היצור המגעיל שצועק על כולם ומבקש סדר והם ממש מושלמים וחסריי כל פגם... אין תיקון. ניסיתי.
זה פשוט מעייף וסתם מעציב אותי אחר כך. אני כבר לא מנסה.
ולא בקטע מדכא, זה פשוט להתעסק בחרא שלא נגמר. כנראה שזה הקטע שבו הגוזל עוזב את הקן אני מניחה...
אחי תתחיל לשים זין עליהם באמת מי שעושה לך רע לא צריך להיות אליו טוב (לא במובן של לא לעזור להם בקניות בסופר או חרם אלא תתנהג רמה מעליהם) ומתי שהם יורדים עלייך פשוט תגיד מה קרה לך היום שאתה יוצא לא על רמה (במובן של איכותי) ואם הוא ישאל למה אתה מוציא אותי רע (תגיד פשוט שמי שעל רמה לא צריך לנסות להוריד אחרים ותישאר במקום תראה על ביטחון עצמי) או שהוא יתעצבן (שזה הגיוני כי ירד לו הערך ואולי הוא יתעצבן עלייך אבל תהיה חזק תדע שפגעת בנקודה) ותהיה פחות בבית הם כבר יצטרכו לתת לך יחס טוב יותר (כי הם יבינו שהם יוצאים מסכנים ויקח לזה זמן אבל זה עובד)
אני מאוד מבינה אותך גם אני גדלתי בבית לא הכי קל, מגיל 13 אני רוצה לברוח מהבית ועכשיו אני בת 21 ומקווה שזה יקרה בקרוב שאני אצא מהבית
האפשרויות שלך מצומצמות
או שאתה יוצא מהבית ויש לך אפשרות רק או לעבור לפנימייה או לגור אצל קרוב משפחה כלשהו
או שאתה תצטרך להמשיך לסבול ואני ממש מבינה כמה זה קשה, אבל תצטרך להוריד פרופיל, להתרחק מהם, להתעסק בתחביבים שלך, לפתח את עצמך, לצאת לעבוד כדי להתנתק קצת מבני הבית
בקיצור תעשה הכל כדי לא לשבת איתם באותו חדר יותר מידי זמן כי זה רק גורם לריבים ובלאגנים
תצטרך ללמוד להתעלם ממה שהם אומרים, לעשות השוואות זה הכי לא נכון בעולם כי אתה ואח שלך שונים ולכל אחד יש יכולות אחרות
יש דברים שהוא יודע ואתה לא יודע וכמובן שיש דברים שאתה יודע והוא לא
לכל אחד יש את התכונות שמייחדות אותו
תעבוד על הבטחון העצמי שלך, תלמד לאהוב את עצמך גם אם זה מצריך גלואו אפ קטן
כשתדע מה אתה שווה, אמירות כאלה פחות ישפיעו עליך
כי אתה תהיה שלם עם עצמך ותדע שאין לך טעם לנסות להיות מישהו שאתה לא
אני יודעת כמה זה קשה לחיות בבית כזה וכל הזמן רק לחכות לפרוש כנפיים ולצאת
יום אחד אתה תהיה עצמאי
רוב האנשים המוצלחים אלה אנשים שעברו משהו קשה בחיים האלה, אז תזכור את זה
אל תדאג, אתה עוד תצליח ותסתכל על כולם מלמעלה
האפשרויות שלך מצומצמות
או שאתה יוצא מהבית ויש לך אפשרות רק או לעבור לפנימייה או לגור אצל קרוב משפחה כלשהו
או שאתה תצטרך להמשיך לסבול ואני ממש מבינה כמה זה קשה, אבל תצטרך להוריד פרופיל, להתרחק מהם, להתעסק בתחביבים שלך, לפתח את עצמך, לצאת לעבוד כדי להתנתק קצת מבני הבית
בקיצור תעשה הכל כדי לא לשבת איתם באותו חדר יותר מידי זמן כי זה רק גורם לריבים ובלאגנים
תצטרך ללמוד להתעלם ממה שהם אומרים, לעשות השוואות זה הכי לא נכון בעולם כי אתה ואח שלך שונים ולכל אחד יש יכולות אחרות
יש דברים שהוא יודע ואתה לא יודע וכמובן שיש דברים שאתה יודע והוא לא
לכל אחד יש את התכונות שמייחדות אותו
תעבוד על הבטחון העצמי שלך, תלמד לאהוב את עצמך גם אם זה מצריך גלואו אפ קטן
כשתדע מה אתה שווה, אמירות כאלה פחות ישפיעו עליך
כי אתה תהיה שלם עם עצמך ותדע שאין לך טעם לנסות להיות מישהו שאתה לא
אני יודעת כמה זה קשה לחיות בבית כזה וכל הזמן רק לחכות לפרוש כנפיים ולצאת
יום אחד אתה תהיה עצמאי
רוב האנשים המוצלחים אלה אנשים שעברו משהו קשה בחיים האלה, אז תזכור את זה
אל תדאג, אתה עוד תצליח ותסתכל על כולם מלמעלה
תעסיק את עצמך
תסבול קצת עד שתתגייס ואל תבוא בסופשים אפשר לבקש להשאר בבסיס
או שתפעל כמו קין
סתם
תסבול קצת עד שתתגייס ואל תבוא בסופשים אפשר לבקש להשאר בבסיס
או שתפעל כמו קין
סתם
אתה לא מבין בכלל עד כמה אני מבינה אותך. המצב שלי ושלל מאוד דומים
גם לי יש אח קטן שכל הזמן מוציאים אותו מושלם והכל ואותי השטן. וגם לי נמאס מזה וגם אני מתה לגור לבד אז אני מחכה לגיל 18 קודם כל שזה יתאפשר ואנסה לחסוך כסף בצבא (כרגע אני בת 17 וחצי אבל אני צריכה לחכות עוד קצת כדי שאני אוכל לגמרי לעבור)
אולי תוכל בנתיים אתה לגור עם משפחה רחוקה( סבא סבתא דודה וכו) או חברים?
ואז אחרי הצבא תשכור מקסימום עם חבר בית ותפטר מכל העצבים. אנע יודעת למי יש כח לחכות את כל זה אני באמת מבינה אבל אלה האפשרויות היחידות שאני רואה כרגע, לחכות ולחסוך עד שזה באמת יוכל לקרות
גם לי יש אח קטן שכל הזמן מוציאים אותו מושלם והכל ואותי השטן. וגם לי נמאס מזה וגם אני מתה לגור לבד אז אני מחכה לגיל 18 קודם כל שזה יתאפשר ואנסה לחסוך כסף בצבא (כרגע אני בת 17 וחצי אבל אני צריכה לחכות עוד קצת כדי שאני אוכל לגמרי לעבור)
אולי תוכל בנתיים אתה לגור עם משפחה רחוקה( סבא סבתא דודה וכו) או חברים?
ואז אחרי הצבא תשכור מקסימום עם חבר בית ותפטר מכל העצבים. אנע יודעת למי יש כח לחכות את כל זה אני באמת מבינה אבל אלה האפשרויות היחידות שאני רואה כרגע, לחכות ולחסוך עד שזה באמת יוכל לקרות
אנונימית
אתה יכול ללכת לפנימייה
חחח
מחקו לי את התשובה השניה
כי "אסור לפצל תשובות"
לפחות עזרתי לא כמו מי שמחק =)
מחקו לי את התשובה השניה
כי "אסור לפצל תשובות"
לפחות עזרתי לא כמו מי שמחק =)
אני יכולה לשאול אותך משהו אישי?
לפעמים יהיו ריבים עם ההורים תנסה לדבר איתם ותמיד תזכור שהם הסיבה שאתה חיי ובריא ויש לך אוכל בבית
תעשה איתם שיחה אולי הם לא שמים לב שככה אתה מרגיש
(אני לא כל כך יודעת איך לעזור)
תעשה איתם שיחה אולי הם לא שמים לב שככה אתה מרגיש
(אני לא כל כך יודעת איך לעזור)