11 תשובות
נראלי הרגשת מחוייבות למעריצים. זה משהו שקראתי שאודה אייצ'ירו אמר לגבי מה שנותן לו מוטיבציה.
שואל השאלה:
אין לי מעריצים
כש..
אז תוכל להתעודד מהם.
וכרגע אני מניחה שהרצון להצלחה ולפירסום יכול להיות דחף מספיק טוב
שואל השאלה:
אני בת וזה פחות העניין של הצלחה ופרסום, זה לא קשור לעובדה שיש עליי המון עומס וקשה לי להירגע ולשבת לכתוב..
אם תמצאי מה מרגיע אותך זה יכול לפתור את זה אני מניחה..
לגבי עומס אין ממש מה לעשות חוץ מלדחות את זה באמת.. אי אפשר לתפוס הכל ולהצליח בהכל, צריך לבחור כמה דברים ספציפיים, ואז להישאר מחוייבים אליהם.
שואל השאלה:
לדחות את מה? תראי את האמת שלא אכפת לי כל כך מהדברים האחרים שאני עושה כמו ציור וגיטרה, אני באמת מנגנת ומציירת בקושי פעמיים בחודש ובמקרים טובים שעתיים בשבוע אם יוצא לי בכלל. ללמוד קוריאנית אני בקושי משקיעה כי הגעתי למסקנה שזה כבד מדי אז אני רק עושה חזרה קצרה באפליקציה וזהו
צילום זה גם משהו שאני לא מחויבת אליו
רק מהסיפור אני קצת עצובה שאני לא מצליחה באמת להשקיע בו כמו שאני רוצה.
אולי את רק צריכה השראה?
לפעמים צריך לנסות גם כשלא הולך ולשמוע חוות דעת על מה שכתבת, גם אם את לא סגורה על זה.. את תמיד יכולה לשנות אחר כך.
לגבי השראה.. זה יכול לבוא מכל דבר. וגם אם ההשראה קטנה או אפילו כמעט לא משמעותית זה עדיין נותן טוויסט או סוג של תבלין לסיפור.
תרשמי כל מה שעולה לך..
במקרים שאין רעיון לכלום.. זה גם קורה.. אני עושה פחות ממך, תאמיני לי, וגם לי יש המון שאיפות ואני פחות או יותר עושה כל מה שאמרת חוץ מנגינה וללמוד קוריאנית.. ועדיין, כל עוד יש לי השראה אני רצה לרשום אותה.. בין אם רק כרעיון או מה שעולה לי לראש. גם אם זה לא טוב או אפילו רעיון שטחי אני אוספת..

ואם אין רעיון ושום כלום.. זה יגיע מתישהו.. לפעמים דווקא מהמקומות הכי לא צפויים, את יכולה לשבת לצייר ופתאום החוד של העיפרון יישבר ורק הסיטואציה של השבירה תיתן לך רעיון לאיזשהו קטע בסיפור..
תרשמי את זה.. אל תצפי שגם אם תשבי על זה חודש זה יסתיים, כי יש מצב שלא.. ויש מצב שבסוף תלכי על כיוון אחר, וזה גם בסדר.
שואל השאלה:
כן אני חושבת שהבעיה היא שאני לא מצליחה לארגן את הרעיונות שיש לי למחשבות ברורות ולהעביר אותן לדף כי אני כל הזמן חושבת על העבודות שיש לי להגיש בלימודים וזה משגע אותי שאני לא יכולה לעזוב את זה.
בימים רגועים אני כותבת ויוצאים לי דברים ויש לי מספיק רעיונות אבל בגלל הלחץ שיש לי בראש אני לא מצליחה לעבד אותם למשפטים ברורים.
אולי תקליטי? לפעמים אני משתמשת גם בזה.. אם אין לי דרך להוציא אותם כמילים בסיפור אני לפחות אומרת מה רציתי לעשות ואז חושבת על איך לעשות את זה כשיש לי זמן.
כל רעיון שלך הוא טוב כשלעצמו ושווה התייחסות מצידך כשיהיה לך זמן.
אל תדאגי בקשר לסיפור. יש לך את כל החיים לחשוב עליו. ואם כרגע יש לך משהו יותר חשוב אז תעשי אותו בלי לחץ.
שואל השאלה:
בעיה כי עכשיו אני בשיא שלו ואני כן כותבת ואם אני נוטשת משהו אז אני לא מצליחה לחזור אליו זה קשה לי מדי.
אני חייבת לכתוב כל 3 ימים משהו אחרת זהו אני כבר שוכחת כל דבר אצלי זה ככה. אני צריכה להיכנס לזה עד הסוף
אני מבינה. באמת באמת בעיה.. מבינה אותך.. אין לי תשובה לצערי.