אבל כל החברים שלי לא ממש יכולים כאילו חברה אחת לא במצב נפשי עכשיו, ואחרות פשוט לא יבינו ויש לי ידיד טוב שכן יבין ויקרא אבל זה טיפה מוזר כי כתבתי קטע אהבה שכאילו אני מדברת אל בן ממש פונה אליו אז יהיה לו מוזר לקרוא את זה ואני בזמן האחרון גם כותבת על אהבה וכבר קצת נמאס לי או לא יודעת איך להסביר את זה קיצר קחו
שישי בערב, אני יושבת על הספה בסלון חצי חשוך עם דף ועיפרון, אולי מוזיקה ברקע, וגם סגרתי את הווילון בסוודר שלך ששכחת אצלי אתמול לפני שהלכת, שאז עוד היה חמישי בערב, נכון?
והיית מקווה שעדיין לא הלכתי לישון מגיע, דופק בדלת, אומר "היי, זוכרת אותי?" והייתי צוחקת ואז נופלת לתוך חיבוק שלך אבל עכשיו אני לבד, בשמיכה, בסלון
ואני מתחילה לכתוב את השורה הראשונה "זוכר את היום הזה, מחר לפני שנה?" וקמה להדליק מזגן על חימום כי מי ימיס לי את הלב בערב כזה גשום
ניסיתי לכתוב שיר אבל כנראה שזה פשוט לא עבד ונמאס לי לחכות ולשבת פה לבד שישי בלילה, ונזכרתי איך החזקת לי את היד ואז הגעת, ושאלת "אפשר לשבת איתך בצד?"