אפשר דעה כנה על מה שכתבתי?

אומרים לא תבין אדם עד שתלך בנעליו.
אני ויתרתי על הנעליים שלי. בשבילך.
גם כיחף צעדתי עבורך בכל הבוץ בעולם,
קפצתי בכל השלוליות, בגשם הסוער דרכתי על קוצים.
ועכשיו כל מה שנשאר אלו עקבותייך בנעליים שלי.
חיפשתי אותך בקצה השני של העולם
אבל לא הרשת לכף רגלי לדרוך יותר בליבך.
וכשהשמש זרחה והשמים התבהרו
לא היית צריכה אותי יותר.
יחף, חסר ערך כסוליה.
לא נותר לי דבר חוץ מנשמה תלויה.