אנשים שעברו בית ספר להיכנס בבקשה

כיתה ח ולקח לי בערך שבוע ביום הראשון פשוט זה זרם וההומור השתלב רצח

תיהי נחמדה ותוך אפילו יום כבר יתחברו אלייך אנשים, תנסי כמה שפחות להיות שקטה או שאם שקטה לפחות לא להראות סנובית, עברתי כמה בתי ספר, עובד

עברתי בכיתה ה
ולא עברתי לבד עברתי עם עוד חברה שהייתה גרה איתי באותו עיר והייתה לנו חברה משותפת
על היום הראשון בהפסקה 2 בנות באו אלינו והיה ממש אחלה השתלבתי ממש מהר

לא יודעת אם זה עוזר לך, אבל שעברתי מהיסודי לחטיבה, אומנם עם רוב השכבה מהיסודי אבל עדיין, פשוט בהתחלה הייתי בצד ובשקט ולאט לאט התחברתי למישהי אחת ולחברות שלה, עדיין (כיתה ח') ממש קשה לי חברתית ובקושי יש לי חברות, אבל פשוט ישבתי בשקט בצד או שפנו אליי או שהמורות "שידכו".
בהצלחה ואני פה אם תרצי לדבר 3>

כיתה יא אחרי החגים
השתלבתי ממש מהר כי ישלי שם חברים, אבל בכללי פשוט החלטתי שנמאס לי להתבייש ובא לי להכיר עוד אנשים אז נפתחתי ולא היה אכפת לי מה יגידו אם יגידו
ביום הראשון כן התביישתי, אבל התחלתי לדבר וההומור השתלב ממש

עברתי כל כך הרבה בתי ספר אבל המעבר הכי גדול זה שהייתי בבית ספר של 100 ילדים ועברתי לבית ספר של 3500 ילדים וישר התחברתי לכולם כי כל כך חיכיתי לזה לכל הילדים וההנות וכולם ההתרגשות הכי גדולה שהייתה לי תנסי להיות נחמדה וחמודה

השתלבתי ממש מהר

מ כיתה ח לט

כיתה ו מבית ספר שהוא עד ח' לעוד בית ספר שהוא עד ח'
וכולם היו כבר מגובשים והיה קצת קשה..... אבל בסוף הצלחתי ונשארתי חברה של חלק וההומור שלהם בהתחלה לא היה מובן כי היה להם בדיחות פרטיות כאלה.... והם הכירו את כולם ממש טוב(זה היה כיתה קטנה ממש) ופשוט ביום הראשון עניתי למה שהם שאלו...

יא
הכרתי שם הרבה כי הן למדו איתי ביסודי

עברתי בכיתה ד' הייתי בשקט ביום הראשון וכשיצאנו להפסקה שאלו אותי החברים שאלות
ואז שיחקנו כדורגל ואני ממש טוב בזה אז הם התלהבו ורצו לשחק איתי .
ואז כבר השתלבתי איכשהו
וההומור לקח טיפה יותר זמן בערך חודש אולי יותר

השנה בכיתה י
עברתי באמצע השנה התרגלתי לגמרי תוך שבוע וחצי
היום הראשון שלי היה בזום אז המורה הציגה אותי ואז כשחזרנו לבית ספר דיברתי עם חברות שלי שהכרתי לפני ולאט לאט התחלתי לדבר עם שאר הילדים
ההומור לקח חודש בערך

עברתי פעמיים, בכיתה ה ובכיתה ח.
האמת שבשני הפעמים לא דיברתי עם אף אחד כשבאתי, פשוט תפסתי מקום וישבתי ובאו אליי לבד.

בכיתה ה היה קצת יותר קל כי המחנכת שידכה לי כמה בנות שיראו לי את הבית ספר ומשם התחברתי אל אחת מהן.

בכיתה ח היה קצת יותר קשה כי למחנכת לא באמת אכפת בגילאים האלו אז במזל היו כמה בנות שניגשו אליי ופשוט התחלנו לדבר..בסוף בכלל לא התחברתי אליהן והתחברתי אל כמה בנות אחרות,
כשלא היה לי עם מי לעשות את העבודה אז הן קראו לי מרחמים כזה ומשם התחברנו באמת.

אל תילחצי מזה, קחי הכל בקליל והכל יהיה בסדר.. מה שכן אני מציעה לך זה לא לחכות שיבואו להתחבר אלייך כמו שאני עשיתי. עשיתי את זה נטו כי אני לא חברותית בעליל. תנסי להיות חברותית ולגשת לבד אם לא ניגשים אלייך .

כיתה ה והיה די קל
הגעתי לכיתה, המורה הצידה אותי וישבתי ליד מישהי שהכיסא לידה היה פנוי וקיבלו אותי די יפה

מכיתה א עברתי לעיר אחרת ועליתי לכיתה ב' לא היו לי חברים ..
מכיתה ב עברתי לבית ספר אחר עליתי לכיתה ג' בהתחלה ניסו להכיר אותי ואז איכשהו פשוט לא היו לי חברים עד כיתה ה' ואף אחד לא דיבר איתי מכיתה ה' באמצע שנה ילדה התחילה לדבר איתי ומאז אנחנו חברות ומהחברות שלה נהיו לי עוד 5 חברות ועכשיו אני לא בקשר איתן
חוץ מהזאת שהתחילה לדבר איתי בהחתלה שעד היום אנחנו באותה כיתה כבר בכיתה ח' יצאנו בשיבוצים אותו בית ספר (חטיבה) ואותה כיתה
עד היום החברות הכי טובות

עברתי איזה 4 בתי ספר רק מהחטיבה. זה היה בכיתה ח, י, יא ויב.
כן חיים טובים בסך הכל, אין תלונות.
הבית ספר האחרון הכי לימד אותי להתנהל חברתית. זה בית ספר שכולם שם ערסים. תיקחו בנאדם ביישן עם חרדות חברתיות כמוני ותשימו אותו שם. הייתי שונה מכל אחד שם. יכול להגיד כיום מנקודת מבט לאחור שזו הייתה ההחלטה הכי טובה בחיים שלי לצאת מאזור נוחות מסוים שלי. נהייתי אדם יותר חזק נפשית והיום אני עושה שם שירות לאומי.
מה שכן אבל, מצאתי את המקום שלי וברגע שהייתי אני עצמי התחילו להבין מי זה המוזר הזה שעובר התקפי חרדה מדי פעם ונסגר עם עצמו. היום, שני החברים הטובים שלי משם. בני אדם מצחיקים, ומדהימים. ערכיים. למרות שהם "ערסים" אפשר ללמוד מהם מלא מלא.

זה היה לפני מלא זמן אני עברתי בכיתה ג בכיתה ד הייתי כבר בבית ספר החדש את האמת לפני היום הראשון היה איזה מפגש של כל הכיתה אז הלכתי וקיבלו אותי ממש יפה והתייחסו אליי רגיל כאילו אני כבר חלק מהכיתה

וואי ביסודי,כיתה ד.
השנה הכי נוראית שהייתה לי ביסודי.
אישית אני נורא רגישה,היום פחות אבל פעם בוכה מכל דבר,היום אני יודעת למץמץ דמעות ולהרגע.
אבל באמת הייתי בוכה יום יום,למורות לא היו כוחות אליי,הייתי בודדה. זה באמת היה נוראי,הייתי אצל שני פסיכולוגים שעזרו לי להתגבר.בכיתה ה ו ו .
היה ממש טוב,הייתי הכי "מקובלת" בכיתה,וכולם אהבו אותי,וידעתי לא להפגע. בכלל לא בכיתי בתקופות האלה,ומנסה עד היום :)
בהצלחה 3>

עברתי כל כך הרבה מסגרות איי..
כיתה ד עברתי
חטיבה רגיל כמו כולם
ט עברתי (3 באותה שנה)
י גם עברתי. בפעם הסופית עברתי בסוף כיתה י' ועד שמצאתי את עצמי רק שם אז נשארתי עד הסוף עד י"ב.. ומכיוון שלא השתלבתי לימודית והיה קשה מהבחינה הזאת ולחפש כל הזמן מסגרת שיהיה לי נוח בה להתמקד בעצמי, פחות עניין אותי להשתלב חברית אז פשוט אהלן אהלן כן אני חדשה.. הייתי באדישות.. מי שרצה ניגש לא היה לי אכפת או כוח לאנשים אבל בסופו של דבר הסתגלתי היה כיף והומור והכל

כיתה ג ולפי מה שאני זוכרת היה אחלה והתחברתי מהר
כיתה ה הכרתי שם כבר אנשים אז התחברתי יחסית מהר (הייתי שם גם בא-ב)

עברתי בכיתה ה פעם ראשונה,
והתחברתי די מהר הייתי עוד קטנה אז אני לא כל כל זוכרת להסביר
עברתי שוב בכיתה ז, ואמ היה קצת קשוח לקח זמן למצוא את החברים שמתאימים והיו קצת אויבים וזה אבל בסופו של דבר הכל הסתדר והכל בסדר

כיתה ה, משהו כמו שבוע ופשוט זה היה טבעי

אני אעבור בשנה הבאה, ואני קצת בלחץ

שואל השאלה:
בהצלחה אהובה, גם אני

תודהה❤

כיתה ד
זה היה אחד הדברים הנוראים בחיים שלי ועד שבאמת התרגלתי לבית ספר לקח איזה שנתיים כי גם בקושי היו לי חברים והיה לי קשה להפנים את זה שעברתי
בכל מקרה כן זה משהן שקשה לתרגל אליו ואני מקווה שתמצא את החברים שלך מהר ולא תתקשה כמוני:)
ומיסודי לחטיבה כמובן אבל זה שינוי שכולם עוברים האמת שדי נהנתי ממנו מצאתי חברים די בקלות למרות שקצת היה לי קשה כי התגעגעתי לכיתה הקודמת אבל בכל מקרה

כיתה ה, עברתי לעיר ועד היום אני לא משתלבת כלכך, יש רק ילדים ספציפיים שאני סבבה איתם, אבל הרב ההומור שלי לא מסתדר עם שלהם בכלל (ערסים ופרחות).
ולפני זה בבית ספר הקודם לא היו לי בכלל ערסים ופרחות וזה היה ממש מתנה ואני עד היום מבואסת שאני לא איפה שהייתי

עברתי בכיתה ו' ופשוט לא שמתי ז*ן על אף אחד. לא דיברתי עם אנשים והייתי בשלי. זה הם שנדבקו אלי

עברתי 3 פעמים ברציפות, בטח ז' לא נחשב, אבל זה נחשב בשבילי כי עברתי מהדרום למרכז ולא הכרתי אף אחד, פשוט אספר על השניים האחרים :)
קיצר עברתי בכיתה ח' מבחירה ובכיתה ט' לא מבחירה, (השנה בבית ספר חדש בט)
בכיתה ח' ביום הראשון פשוט כולם ממש התחברו אליי, בחיים לא אשכח איך שנכנסתי לכיתה וכולם פשוט הסתכלו עליי כ- "תלמידה החדשה" שאלתי בערך את הבנות מה השמות שלהן, יותר הן ניגשו אליי ופשוט הכל זרם לגמרי, סיפרתי להן מאיפה הגעתי וכו', די השתלבתי כי הם היו ממש חברותיים, לפני הראשון לסמפטמבר שהוסיפו אותי לקבוצה יומיים לפני, איזה 7 פשוט כתבו לי בווצאפ ברוכה הבאה ושניים בערך ממש דיברו איתי, הכי נחמדים שיש. הכיתה גם הייתה מגובשת אז בכלל, היו ימים שהייתי ממש לבד כי לא הכרתי אף אחד, אבל הייתה אחת שתמיד הייתה שם בשבילי כחברה הכי טובה :).

בכיתה ט' השתנה לחלוטין, לא עברתי בית ספר מבחירה, אני זוכרת לגמרי את היום הראשון, נכנסתי לכיתה והיועצת ליוותה אותי, הייתי סופר בלחץ, לחץ אטומי, כולם הסתכלו עליי והרגשתי ככ לא שייכת. הייתי לבד כל היום, ניסיתי לפתח שיחות ופשוט לא הלך ואף אחד לא ניגש אליי. ככה היה כמה ימים עד שהכרתי מישהי ופשוט הסתובבתי איתה בכללי, לאט לאט השתלבתי בכיתה, חשוב לציין שהכיתה לא מגובשת בכלל, אבל בכל מקרה זה עבר עכשיו ואני במצב סבבה לחלוטין, יש חברות והכל טוב.

-קיצר העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה שתמיד תהיי נחמדה ובכללי, אל תפחדי ליזום שיחות כי אם לא תעשי כלום אף אחד לא יבוא, פשוט תהיי חברותית, אולי בימים הראשונים יהיה קשה אבל אני מאמינה שתשתלבי מצוין, הכל זה התלמידים.

הפעם הראשונה הייתה לבית ספר לאנשים עם מוגבליות הייתי שם רק שבועיים כי אין לי מוגבליות וההורים שלי לא הבדילו בין לקויות למידה למוגבלות שיכלית...
כן הצלחתי לשתלב קצת פה ושם.

אחר כך עברתי שוב וזה היה תהליך של 3 שנים בשנה הראשונה היו לי רק שני חברים שההומור שלנו הלך ובעצם ההומור היה גם משולב טוב עם כל השכבה אבל הייתי ביישן אז לא דיברתי שלא הייתי עם החברים.

שנה שנייה היה הכי טוב לא דאגתי לא הייתי ביישן ובעצם זה פתר לי הכל אחר כך גם לשנה הבאה.

אחר כך עברתי לתיכון שאני בו עכשיו היה ממש מלחיץ 450 תלמידים בשכבה ושם מצאתי חברים וממשיך לימצוא.

כיתה א', לקח לי בערך שבוע להשתלב. אני לא זוכרת מה הדבר הראשון שאמרתי, אם כי נראה לי שתיקנתי אותם בשיעור עברית. לא, ההומור שלנו מעולם לא השתלב. אולי כי שלי שבור.

ז
אני כבר חצי שנה פה ואין לי חברים דיי

וכנראה ששנה הבאה אני אשאר לגמרי לבד וזה יהיה כמו להתחיל מחדש... אני מפחדת

עברתי בכיתה ט'. התחברתי יחסית בקלות ואני זוכרת שהייתי ככ לחוצה בנוגע לזה. ביום הראשון פשוט שאלו מי חדש, הרמתי את היד ודיברתי בקטנה על עצמי. ישבתי ליד מישהי שהכרתי קצת מלפניי ויצא שהיינו באותה כיתה. היום אני יא' ומודה בכל יום על שעברתי.