לגבי הפרעות אכילה..

זה תלוי בך נטו ועם עזרה מבחוץ

זה קשה, זה נורא. זה תהליך ארוך שמתפרס על תקופת זמן ארוכה, יש מסגרות אשפוז יום שיכולות לעזור במיוחד. להמשיך עם הטיפול ונטו לרצות את זה זה המפתח, בהצלחה אהובה❤

לדבר עם ההורים, שיפנו אותך לפסיכולוג ומשם לפסיכיאטר.

את לא יכולה להתמודד עם זה לבד!

שואל השאלה:
זאת בדיוק הבעיה.. הייתי פעם בטיפול, ההורים שלי לא מאמינים שיש דבר כזה הפרעות אכילה.. הוציאו אותי מהטיפול (ההורים) ואחרי כל-כך הרבה זמן שהצלחתי לא להיות בצד החולה שבי זה חזר . ואני מפחדת כי אני יודעת שאני ארד...

אהובה מבינה אותך לגמרי
כמו המון דברים, זה תהליך ארוך שמלא בנפילות ולפעמים לא נראה שיש טעם להחלים ושאין סיבה פזיולוגית או נפשית טובה "מספיק" לזה.
אבל אני מזכירה לך שבהפרעה הזו אין כללים ואין הגדרה של חולה או רזה מספיק. ואני בטוחה שאני לא צריכה להגיד לך שלא משנה מה תעשי , את בחיים לא תרגישי שזה מספיק להפרעה .
את מספיק טובה!
את ראויה להחלמה הזו
הגוף שלך ראוי וצריך את זה
בלי קשר למשקל.
הוא לא מגדיר אותנו מאמי הוא רק מספר.
אני מציעה לך לחשוב שוב על המקום הנורא הזה של הלהיות עמוק באנורקסיה, אישית כשאני חושבת על זה. אולי יש בי את המקום שרוצה להיות ב"אזור הנוחות" ולרדת במשקל ,אבל התחושה האיומה הזאת שאני לא יודעת איך להסביר אותנ ובטוחה שאת מבינה על מה אני מדברת, גורמת לי לקחת נשימה עמוקה ולהמשיך להלחם
את מוזמנת לפרוק מתי שאת רוצה
אני הייתי במקום שלך ולפעמים חוזרת לשם.
אבל החכמה היא להפעיל כוח נגד

נשמע קשה, אני לא יודע אם אני מכיר את ההרגשה אבל גם ההורים שלי הכחישו את הדיכאון שלי תקופה והזניחו אותו וטענו שמדובר בצומי, עד שבשלב מסוים הם התפקחו - לא הייתה להם ברירה. בכל מקרה את חייבת לדבר איתם על זה, את חייבת לטפל בזה ולא לבד. ואם הם ימשיכו לסרב, כדאי לערב את הרווחה לדעתי.

אני מבקשת בפנייך אל! אני כאן בשביל לומר לך שזה לא בסדר! בן אדם תקין ובריא וגם עם הגוף הכי מושלם בעולם לא צריך לשקול פחות מ10 ק"ג מתחת לגובה שלו.
אני לא מכירה אותך אבל את לא יכולה להתמודד עם זה לבד, זה בתוך הראש שלך, אם את מרגישה שאין לך תמיכה מההורים תשתפי יועצת (אבל תהיי בעיניין שהם יחפרו לך על זה ויהיה לך קשה יותר, לפחות תצאי מיזה) או שתגידי להורים שלך מה את מרגישה ואת ההפרעות אכילה שלך וכמו שאת מתארת את נורא רזה... חיבוק❤
אם את צריכה לדבר 0537155017

היי אנונימית,

קוראת שהקול לרזות שוב עולה בתוכך...נראה שאת לא רוצה להקשיב לו ויודעת שהוא מסוכן והרסני, אך את חוששת ואולי אף מפחדת שאת לא תצליחי להתמודד איתו... אני חושבת שהמודעות העצמית ועצם הקריאה שלך לעזרה כ"כ חשובה...
ממה שכתבת נראה שלא בטוח שכרגע ההורים שלך יעזרו לך להתגבר... יש מישהו אחר סביבך שתוכלי לשתף? אול מורה? יועצת ביה"ס? יכול להיות שהם יצליחו לעזור בדרך כלשהי...
מעבר לזה את יותר ממוזמנת לדבר איתנו באנונימיות בצ'אט של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), מוזמנת לכתוב ולהיעזר כמה שתרצי... מתנדבת או מתנדב בצ'אט יקשיבו, יתמכו וינסו להטיב כמה שיותר... אם תרצי תוכלו לחשוב ביחד על דרכים נוספות שעשויות לעזור...

מקווה מאוד שתבחרי לבוא.. הקישור לצ'אט נמצא בתחתית התגובה..

שלך,
מתנדבת סה"ר