תשובה אחת
במשפט פועלי הנשוא תמיד יהיה הפועל. הנושא זה הגוף של הפועל. לדוגמה במשפט אני הולך, הולך זה הנשוא, ואני זה הנושא. לפעמים הנשוא והנושא יהיו אותי מילה לדוגמה "הלכתי הביתה". הלכתי מתאר גם את הפועל (הלך) וגם את הגוף (אני).
אחרי שמוצאים את הנשוא, בשביל למצוא את הנושא צריך לשאול מי ביצע את הפעולה. לדוגמה, אם יוסי אכל סביח, מוצאים שאכל הפועח ולכן הנשוא, ואז שואלים מי אכל? יוסי. יוסי הנושא
בכל משפט יש נושא ונשוא. במשפט שמני (בלי פועל) יכול להיות אוגד. בכל משפט שמני שתצטרכי לנתח יהיה אוגד כי רוצים לא להקשות עלייך. אוגד יהיה מילה כמו "הוא" או "זה", ולפעמים פעלים כמו הפך, נהיה, או נעשה. לרב זה יהיה כינוי גוף או כינוי רמז כלשהו.
במשפט שמני כדאי קודם כל למצוא את האוגד. המשפט לרב יהיה במבנה נושא אוגד נשוא. לדוגמה, הילד הוא חכם. הוא זה אוגד, הילד הנושא, וחכם הנשוא
אחרי שמוצאים את הנשוא, בשביל למצוא את הנושא צריך לשאול מי ביצע את הפעולה. לדוגמה, אם יוסי אכל סביח, מוצאים שאכל הפועח ולכן הנשוא, ואז שואלים מי אכל? יוסי. יוסי הנושא
בכל משפט יש נושא ונשוא. במשפט שמני (בלי פועל) יכול להיות אוגד. בכל משפט שמני שתצטרכי לנתח יהיה אוגד כי רוצים לא להקשות עלייך. אוגד יהיה מילה כמו "הוא" או "זה", ולפעמים פעלים כמו הפך, נהיה, או נעשה. לרב זה יהיה כינוי גוף או כינוי רמז כלשהו.
במשפט שמני כדאי קודם כל למצוא את האוגד. המשפט לרב יהיה במבנה נושא אוגד נשוא. לדוגמה, הילד הוא חכם. הוא זה אוגד, הילד הנושא, וחכם הנשוא
באותו הנושא: