מה דעתכם על המתת חסד ולמה?

אם הבן אדם סובל ורוצה את זה אז אין לאף אחד סיבה להגיד לו לא לעשות את זה.

אם אדם חולה במחלה סופנית ויודע שעומד למות בקרוב והוא סתם סובל ויסבול אני חושבת שהמתת חסד זה הפתרון

"גם אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם על מתייאש מן הרחמים"
המון מקרים בהם הרופאים אמרו ב100% שאדם מסויים לא יקום מהמיטה והוא ימות בעוד כך וכך ימים, וקרה אחרת. אז למה לוותר על חייו של אדם בעוד אין לאף אחד את האפשרות לדעת אם הוא יחיה או ימות זולת אלוקים

כי הוא סובל^

זה לא משנה, נכון שהוא סובל
אבל זאת לא סיבה להפסיק חיים של בן אדם.
לאף אחד לא ניתנה רשות ליטול חייו של אדם.
זה רצח לכל דבר

^אבל הוא בוחר בזה בעצמנו, למה למנוע ממנו?
איך זה רצח אם הוא בוחר בזה
אנשים לא צריכים להמשיך לסבול

המושג המתת חסד אינו מובן על פי השקפת תורת ישראל. כלומר, אם יש בפעולה המסוימת משום המתה אין כל היתר בעולם לעשותה, ומי שעושה כן רוצח יקרא, ותהיה כוונתו לטובה כמה שתהיה"[3]
כפי שעולה מדברי הרמ"א, האיסור על פעולה אקטיבית כדי להמית אינו איסור רק על מעשה הריגה ממש, אלא על כל פעולה מזרזת מוות:

"אסור לגרום למת שימות במהרה... אסור להשמיט הכר והכסת מתחתיו" (להשמיט הכר והכסת - מתוך תקווה שיהיה בכך לזרז המוות)[4]
קיימת אף דעה בהלכה לפיה אסור כלל לגעת בגוסס, מחשש להחיש המוות.

כך נפסק בשולחן ערוך:

הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו, אין קושרין לחייו ואין סכין אותו ואין מדיחין אותו ואין פוקקין את נקביו ואין שומטין הכר מתחתיו... ואין מעצמין את עיניו עד שתצא נפשו וכל המעמץ עם יציאת הנפש הרי זה שופך דמים" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ט)

לפי היהדות-
חולה סופני שאפסה תקוותו אין צורך לבצע פעולות כגון החייאה, הנשמה, ניתוחים, דיאליזה, כימותרפיה ועוד. מצד שני, אסור לחדול מלתת מזון ונוזלים.