29 תשובות
וואו נעצתי מצתרפת לשאלה
מצטרפת לשאלה :(
תנסי לצחוק מדברים ולהפוך דברים למינים אותי זה יעבוד תנסי יותר לצחוק
לכי לפסיכולוג
צינים*
להבין יותר לעומק ממה זה נובע.. טיפול זאת אחלה דרך
אנונימי
את לא מפסיקה, זאת מי שאת לא להילחם בעצמך לצערי הבנתי את זה מאוחר
את יכולה לתת דוגמה?
מצטרף לשאלה
את חייבת להילחם
נגיד פגעתי בך עכשיו
שימי עלי זי1 את לא מכירה אותי ואני סתם אפס
לא מעניין אותך כשפוגעים בך
את חזקה יותר מהם
שואל השאלה:
כן, זה פשוט.. כאילו גם אנשים פה פוגעים בי...
אנונימית
אפשר להפוך את הכאב לכעס או אדישות
פעם הייתי נפגעת מכל דבר קטן היום אינסטינקטית הכאב נהפך לכעס כמנגנון הגנה.
באמת באמת שמבינה אותך..
בתקופה האחרונה פשוט היה בן אדם שנכנסת לי לחיים וכל הזמן היה פוגע בי בלי ששם לב בכלל או שסתם הייתי בוכה ונפגעת בגללו ואז הבנתי שאני באמת סתם בוכה וסתם נפגעת מכל דבר קטן שהוא אומר או עושה וואלה עכשיו אני שמה פס על הבן אדם ודווקא הוא עזר לי להבין ולהתגבר על זה..
לפעמים בדרך הקשה הכי טוב להתמודד עם זה
פשוט להגיד כל הזמן לא אכפת לי וזהו בסוף באמת לא יהיה לך אכפת
שואל השאלה:
זה אפילו לא מי שאני מכירה...
אנונימית
מצטרפת לשאלה :(
המודעות והגישה שלך נכונים.
תוסיפי לזה את המשפט
"לא כולם נגדי, כל אחד בעד עצמו".
חוץ מזה, מעבר למשפטים ותובנות, ז"א שזו התנועת נפש שלך, זה לא משהו שישתנה מבחינה מהותית.
תוכלי להתגבר על דברים ספציפיים אבל העדינות שיש רק לך תמיד תהיה שם.
את בן אדם רגיש ויש לזה חסרונות ויתרונות, את נפגעת במהירות אבל יכול להיות שהאינטליגנציה הרגשית שלך מאוד גבוהה (מה שיכול גם לגרום לפער בין מה שאת מצפה מהסביבה למה שקורה בפועל, כי את היית נוהגת אחרת).
הדבר היחידי שיעזור, זה לרכוש כלים להתמודדות עם זה ולנסות להשפיע על החוויה שלך.

1. אפשר לשתף את הסביבה שלך שתתחשב בך. שיהיו עדינים, פחות הערות, פחות עקיצות.

2. מומלץ לדבר ולפרוק חוויות ותחושות אצל אדם קרוב שאת סומכת עליו.

3. לתת מקום לרגש שלך בזמן אמת ולא לאגור. כמו ללכת הצידה לדבר לעצמך (להרגיע, לשאול שאלות), להתקשר למישהו, מותר לבכות.

4. לא להדחיק. אם לא היה לך זמן או כוחות לתת מקום לרגש בזמן אמת. לחזור לזה בזמן אחר ולשחזר את הסיטואציה, אפשר לכתוב במחברת, אפשר לנתח עם עצמך ולנסות ללמוד מזה.

5. לראות את החיובי. תזכרי שהעולם הזה כמנהגו נוהג ואין כאן שום דבר אישי כלפייך. כל הדברים שעברת בחיים היו שיעור והביאו אותך לאיפה שאת היום, כך גם כל מה שיהיה בעתיד. העולם הזה יפה וחיובי, לכל אחד יש בפנים טוב ואהבה, מי שלא מצליח לבטא אותה כבר סובל בעצמו (אז נשאר לך רק לרחם על אותו אדם ופחות להפגע ממנו).

6. דפוסי חשיבה אוטומטיים. יש דברים קטנים שאת יכולה לעשות בקביעות שישפיעו עלייך לתווך הארוך. למשל, לכתוב לעצמך בזמנים נייטרליים משפטים מחזקים בפתקים בפלאפון, וכל פעם שיש סיטואציה שבה את נפגעת וכבר לא מצליחה לחשוב בבהירות, תפתחי (באופן הכי מלאכותי שיש) את הפתקים ו תקריאי לעצמך. אחרי תקופה זה כבר יהפוך לקשרים חדשים במוח, ואת תופתעי לגלות פתאום שהתגובה שלך פרופורציונלית וחדה הרבה יותר מפעם.

7. הומור עצמי. זה יכול להיות מאוד קשה, אז להתחיל עם זה בקטן. אם פוגע בך שמעירים על משהו (שהוא נכון) תנסי לצחוק על זה קודם כל עם עצמך בלב, אחכ זה יתפתח לכיוונים שלא דמיינת.

8. זמן. אם לא תתעלמי מאותם רגעים רגישים, תתני לעצמך לחוות אותם, לבכות אותם, להרגיש אותם. אז תהיה לך את האופציה להמשיך הלאה. תוכלי ללמוד יותר על עצמך ולרכוש את הנסיון שיעשה את ההבדל הזה שתמצאי את עצמך אומרת "אם לפני שנה היו אומרים עלי x הייתי בוכה שעות, היום זה לא מזיז לי".

תזכרי שאת בתהליך, שום דבר לא קורה ברגע.
היו לך רגעים שיראה לך שהכל תמיד קשה אבל האמת היא שזה מצב זמני.
אגב, הרבה אנשים שאת מכירה כנראה בוכים בלילה והם לא עושים עם זה שום דבר. את כן, וזה כבר התחלה טובה.

בהצלחה,
תמיד תרגישי בנוח לכתוב לי בפרטי:)
מצטרף ממש.. נסי להסתכל על אותה ביקורת/ אותו דבר בצורה אחרת למשל אם אימא שלך צועקת עלייך נגיד להתקלח אז היא מנסה לגרום לי להרגלים טובים.

המורה צועק עליי הוא רוצה שאהיה מוכנה לא אפחד ממנו אעשה מה שאפשר ושהוא יוציא את הגרון.

תביני גם שזה בסדר לטעות אבל אין צורך לקחת כל דבר קשה כי זה רק יפגע בך..
מוזמנת לפרטי אם תרצי לדבר על זה :)
שואל השאלה:
את יכולה לפרט טיפה יותר על האינטליגנציה הרגשית? כאילו.. נגיד, הכיתה שלי? הם נוראיים, הם רועשים, מיניים, ילדותיים, מגעילים, מבחנים ואי אפשר ללמוד כלום, מורים אשכרה יצאו מהכיתה וקראו למחנכת, שזה דבר שלא קורה אצלנו. אני היחידה בערך שרוצה ללמוד,כאילו יש עוד כמה, אבל הם גם זורמים עם הבדיחות ואני רק רוצה ללמוד בשקט. קשור?
אנונימית
אינטלגנציה רגשית זו יכולת אינטואיטיבית לזהות ולקרוא את הרגשות של האדם שנמצא מולך.
המודעות והמיומנות הזו מאפשרת לך קרקע לנתח וללמוד איך להתנהג עם הסביבה ברגישות ואפילו איך לנהל את הרגשות שלך עצמך.

^ זה בהחלט יכול להיות קשור, את רואה מעבר לחיצוניות והשטחיות. את רואה את מה שהמורים שלכם חווים, את מתחברת לתוכן העמוק והמשמעותי יותר.
שואל השאלה:
^^ זה קשור מה שכתבתי?
אנונימית
שואל השאלה:
^^ וואי.. אממ.. אבא שלי מורה למדיטציה, ואני בת 14, אם עדיין לא הצלחתי כנראה שאבוד לצערי...
אנונימית
מצטרפת לשאלה :(
ביטחון עצמי וזה קשה להשיג מי שיודע שיספר לי
שואל השאלה:
^^ משום מה יש לי תחושה שגם בזה הוא עובד... או פסיכודארמה מה ההבדל?
אנונימית
אני הייתי ממש רגישה לפני חצי שנה
הייתי בוכה כמעט מכל שטות שאמרו לי
פשוט צריך ללמוד להיות בן אדם קר
אנונימית
לא יודעת
הראש של הופך כל דבר לפוגע בגלל שנפגעת יותר מידי פעמים
אני מבינה אותך
אני מאמין שדבר שמאוד עוזר זה להעריך את עצמך יותר מאנשים אחרים, ולהכיר את עצמך כדי שכשמישהו אומר עלייך משהו או שתדעי שזה חרטא או שתדעי שבאמת צריך להשתפר בהיבט, אם את חושבת שמרכלים עלייך או משהו בלי סיבה תביני שאי אפשר לעשות עם זה כלום וזכותם לרכל.