איך אפשר לפתח הפרעות אכילה?

למה לא לשאול איך להיות שלמה עם הגוף שלי?!
או איך מגיעים למשקל בריא בצורה בריאה?

אי אפשר, זאת הפרעה נפשית, אל תעזי לחשוב על זה אפילו.
כנראה שעוד לא מצאת את השיטה הטובה להרזות בה, התייעצת עם דיאטנית? אבל הפרעות אכילה זה לא צחוק. זה לא סתם "היי יש לי הפרעות אכילה עכשיו אני אהיה רזה" - זאת בעיה מזעזעת שקשה לצאת ממנה, ונורא פוגעת.

לא לפתח, בחיים לא לפתח דבר כזה. אני חושב שאת אפילו לא מתחילה להבין עד כמה זה נוראי. תקראי קצת על הפרעות אכילה, ואז תביני עד כמה זה לא בסדר וחמור. זה לא דבר שאת רוצה לעצמך, ממש לא. תקראי על אנשים שהיה להם מאוד קשה לצאת מהמחלה הזאת, ושהם אפילו לא היו שמחים מעצם זה שהם ירדו במשקל, כי המרדף אחר הרזון התיש אותם, גם פיזית וגם נפשית. אז זה פשוט לא שווה את זה.
יש דרכים בריאות לרדת במשקל. עדיף להתייעץ עם דיאטנים, תזונאים או רופאים בשביל זה. אבל לפתח לעצמך הפרעת אכילה זאת לא אופציה, זו פשוט לא.

מה? אני לא יודעת מאיפה להתחיל להסביר לך כמה השאלה הזו נובעת מבורות וחוסר הבנה של מה זה אומר להיות עם הפרעות אכילה.

דבר ראשון אל
זו מחלה , לא דיאטה.
דבר שני לא מפתחים מחלת נפש מרצון, זו פאקינג מחלת נפש למה שתרצי שתיהיה לך אותה?
את חושבת שזה אומר לרזות אבל זה רק הסימפטום לדבר הנורא הזה.
רק 6 אחוז מהמאובחנים נמצאים במשקל נמוך והרוב נמצאים בעודף משקל/משקל בריא.
אין רק סוג אחד של הפרעת אכילה , יש אכילה כפייתית ובולמיה ועוד כמה סוגים שגורמים בדיוק ההפך מהרזייה.
אין סוג הפרעה מעודף!!
הכל נורא
הכל ייפגע בכל חלק בחיים שלך
בפן המשפחתי, בריאותי, חברתי והקטע הכי אבסורדי שככל שתרדי יותר במשקל או תעשי את השינויים בגוף שלך בדרך הלא בריאה הזו את תשנאי את עצמך יותר.
אז לסיכום אל

בגדול אם את 27 שעות מול המרה ושאת כול יום בודקת אותך במשקל ואם את רואה שעלית את אוכלת פחות, אבל כדי למנוע את זה תוכלי במינון נכון ולא לבדוק את המשקל כול דקה