כבר כמה ימים שאני חי עם תחושת ריקנות כזאת כאילו החיים שלי לא שווים כלום. ואני בדרך כלל בן אדם שמח מאוד ואופטימי.

תנסה לחוות משהו מעודד אל תשב בבית ותאכל או תראה טלוויזיה כי זה סתם יכניס אותך לדיכאון עוד יותר

אני ככה שנים תגיד תודה שזה אצלך ככה כמה ימים ותקווה שזה לא ימשך ככה

ממש לא אני בדיכאון מגיל ממש קטן גם בגלל חברים משפחה והכל אבל אני משתדלת להישאר אופטימית כי תאמין חי שעברתי מלא ואני עדיין צעירה בשביל כל זה אבל עדיין אין מה לעשות ובשבילך עצה אני הייתי אצל פסיכולוגית זה חרא אחד גדול תנסה להפתח להורים או אחים שלך לי ספציפית רק אמא אבל עדיין זה יותר טוב ואל תסמוך על כל החברים שלך

גם לי זה קרה. רוצה לכתוב לי?

אני לא יודעת איך כותבים בפרטי

אני חושב תנסה לדבר עם מישהו אולי להיפגש עם חבר סתם לעשות משהו אחר שיעודד אותך

שואל השאלה:
אני לא יודע.. הלוואי והייתי יודע. זה בא משום מקום

מה הסיבה לרגש הזה?