שאלה בנוגע ליהדות

10 הדברות קיימות, וכתוב בתנך בשפה עברית עתיקה שפעם הייתה מדוברת וכיום היא לא

כי אם היה ככה, אז לא היה בחירה, כולם היו מאמינים ועושים, וזה לא הכוונה של היהדות, זה צריך לבוא מבחירה שעושנ האדם

יש הסברים
אבל כל הרעיון הוא לעבוד את אלוקים כי זה הדבר הנכון לא כי זה משתלם לי

שואל השאלה:
כת לליידי גאגא, וגם לעשרת הדיברות יש פירושים שונים. למה אלוהים לא הסביר לנו את 10 הדיברות ואת המניעים שלו לתת אותן?

שואל השאלה:
קומפס, אם זה כל הרעיון אז אלוהים היה צריך לתת לנו חוקים ברורים שהרי ככה היינו בטוחים יותר שזה הדבר הנכון ולא היינו מסתבכים בפרשנויות

שואל השאלה:
אנונימי, אם אלוהים כל יכול אז הוא יכול לעשות שתהיה בחירה גם כשנבין את החוקים ונדע בוודאות ובביטחון מלא למה הם קיימים ומהם המניעים לקביעה שלהם

כי את המצוות יש לקיים גם אם אל יודעים את הטעם של הדבר.

לפעמים הטעם של הדבר מטעה, כי אם בסיטואציה מוסימת יראה לך שהטעם הזה לא שייך - פשוט במקרה תבטל את המצוה, ולא זאת כונתו של אלוקים שתקיים את מצוותיו רק בגלל הטעם. עצם זה שהוא צוה על זה - יש לקיים.

במצוות של מלכים שלא ירבה לו נשים וסוסים התרוה כן גילתה את הטעם של הדבר, וזה בדיוק מה שגרם לחכם מכל אדם (שלמה המלך, עליו השלום) להיכשל: אמר שבאדם חכם כמוהו נישם לא יטו לבבו, ובסוף זה גן מה שקרה, ועליו נאמר "נשים הטו את לבבו".

שואל השאלה
החוקים שהוא נתן ברורים מאוד
כל הסיבוכים זה כי התחלנו לשכוח אותם אז יש מחלוקות

שואל השאלה:
^לא, יש חוקים בתורה שלא ברורים. למשל: "שמור את יום השבת לקדשו"
איך לשמור? מה מותר? מה אסור? מה קורה כשמשתנות תקופות?
אז בני אדם פירשו שמה שאסור זה הפעולות שעושים בבית המקדש (ל"ט מלאכות) בגלל סמיכות הפרשיות (אתה כנראה יודע את זה, אני לא אסביר ואפרט), אבל זה אך ורק פירוש, שלא בהכרח נכון. אנשים מעדות וארצות שונות, בעיקר אשכנזים וספרדים, חשבו בצורה שונה על האופן שבו מקיימים את החוק הזה ועד עכשיו לא מיושבות המחלוקות בנוגע לפירושים. לא ידוע מי צודק (כלומר, לרצון האלוהים). בנוסף, הרבה מחילוקי הדעות בנוגע לצורה שבה שומרים את השבת נובעת מהשינויים בתקופות, החידושים וההמצאות.


וזו רק דוגמה אחת.

שואל השאלה:
אנונימי, אם לא יודעים את הטעם אז זה ציות עיוור. איך נוכל לדעת שלאלוהים יש סיבות הגיוניות וטובות שמתקבלות על דעתנו?

לצוות עלינו לקיים את המצוות "כי אלוהים אמר" זה לא הוגן כלפינו, שהרי אלוהים, זה שמצווה, יודע שהשכל המוגבל שלנו צריך סיבות הגיוניות כדי לקיים בלב שלם את המצוות.
קשה לי להאמין שאלוהים פשוט רוצה שנעצום את העיניים, נחסום את התבונה ואת השכל ופשוט נלך אחריו כמו כבשים (וגם זו לא אשמתי שקשה לי להאמין בזה, ככה אלוהים תיכנת את השכל שלי - שאני לא אוכל להאמין(/לעשות דברים) שלא מובאת לי הסיבה להאמין בהם (לעשות אותם)).

לא בני אדם פירשו ככה
התורה ניתנה ביחד עם תורה שבעל פה, שזה הפירוש

ומה יותר הגיוני מלסמוך על מי שאמר והיה העולם?

הרי זאת היסבה למה עם ישראל, בניגוד לכל העמים אחרים, לא שאלו את הקב"ה "מה כתוב בתורה?" (עמים אחרים לא רק ששאלו, אלא סירבו לקבל אותה אחרי ששמעו מצוות שאפילו בני נח מצווים עליה, כגון "לא תרצח", "לא תנגוב", "לא תנאף", בטענה שזה "לא מתאים להם"), אלא אמרו "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז).

בגמרא (שבת פח ע"א) מסופר שאחד הגויים אמר על זה לרבא (אחד מחכמי התלמוד) שאנחנו "עם פזיז". רבא השיב חי שאנחנו התמימות שלו (עם הקב"ה) מספיקה לנו.

וכי הגיוני לחשוב שהקב"ה יצוה עלינו משהו שלא מתאים לנו או משהו שהוא לא לטובתנו? לכן "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז).