אני ממש דואג לחברה הכי טובה שלי !טריגר הפרעות אכילה! !טריגר הרעבה עצמית!

אני באמת דואג שהיא מפתחת הפרעות אכילה והיא לא שמה לב לזה, בכללי היא תמיד מנסה להתחמק מלדבר על נושאים שקשה לה לדבר עליהם, ואני מכבד את זה, אני לא שואל שאלות שהיא אומרת לי שהיא לא מרגישה בנוח לדבר עליהן, אני לא אומר דברים שיכולים באיזשהי דרך וצורה לגרום לה להרגיש רע, אבל באמת שאני דואג לה, היא לקחה כדורים שעזרו לה לדכא את ההיפראקטיביות (לא ריטלין) ואחת התופעות לוואי היו חוסר רצון לאכול, היא לא הרגישה רעבה, והיו זמנים שהיא לא אכלה יומיים, וזה לא בגללה, זה היה בגלל הכדורים, עכשיו היא גם קצת התמכרה לכדורים אבל היא הפסיקה איתם באני לא יודע כמה זמן האחרון, אבל בזמן שהיא לקחה את הכדורים האלה היא ירדה 16 קילו, אני ממש מודאג לגביה, היא חושבת שזה בריא, היא חושבת שזה בסדר לגמרי, ואין שום צורך לדאוג, והיא אומרת לי "אל תדאג, זה באמת בסדר" עכשיו אני לא רוצה להביא אותה לנקודה של היא צרגיש לא בנוח, ואולי תחטוף התקף חרדה, ואני גם לא רוצה להגיע לנקודה ששנינו רבים, אבל אני באמת מודאג לה, והיא לא רואה שמה שקורה לא בסדר, היום היא בקושי אכלה, היא פעם ראשונה אכלה רק לפני שעה וחצי וגם זה היה אפילו לא ארוחה, זה היה אולי חצי ארוחה.
אני ממש ממש דואג לה, אני מבין שיש מצב שהיא מפתחת הפרעות אכילה קשות, אולי אפילו כבר אנורקסיה, והיא לא מבינה את זה, ואני דואג לה, מאוד.
מה אני יכול לעשות?
איך אני יכול לעזור לה?