הגיוני שזה ממש הכעיס אותי?

אני כבר כמה ימים נלחמתי בעבור מישהו שקיבל עונש בגללי, כי באמת חשבתי שהעונש הזה לא הגיע לו והוא סך הכל ניסה להגן עליי.
אני באמת שלחתי הודעות וסיכומים מנומקים למה לא מגיע לו את העונש הזה, נלחמתי, יצאתי במחאה, והיום הודיעו לי שהוא וויתר ולקח על עצמו את העונש ואמר שאין לו כוח יותר להילחם.
אני לא מבינה למה, אני עכשיו נראית כמו טיפשה שנלחמה עבור מישהו שבכלל לא רוצה שילחמו עליו. אני לא מבינה למה שיוותר במלחמה שהוא לא נלחם בה כמו שאני נלחמתי בה.
אז עכשיו אני דיי כועסת ומסננת אותו, הוא אמר לי שזה בגלל שהוא עובר משהו בחיים הפרטיים שלו, אבל מה הקשר בכלל.
מה הקשר שאתה עובר משהו, איך זה קשור למלחמה, אני עוברת גם דברים, אני עדיין נלחמת, אני לא יושבת ובוכה, וקשה לי כל כך עם אנשים שפשוט מקבלים את המציאות שנופלת עליהם ולא נלחמים בה!!

מה אתם חושבים? חושבים שאני צריכה להתנצל?
אני כבר לא יודעת.. יש לי נטייה להגזים במלחמות לעיתים אבל באמת כי אני לא יכולה לראות אנשים מקבלים מציאות שהיא לא פיירית כלפיהם והם יכולים לשנות אותה.