אנשים בדיכאון כנסו

כן. יש לי מחשבות אובדניות.
אין איזה משהו ספציפי שאני עושה כדי לשפר את זה חוץ מלנסות בקושי להלחם בהם אבל זה קשה.

לא, לא סיפרתי להורים. אבל אני ככן מתבדחת על זה הרבה אז יש סיכוי שיש להם כיוון של ידיעה

כן ועדיין חווה
אני הולכת לטיפול פסיכולוגי, הומאופתי ופסיכיאטרי
ואמא שלי גילתה את זה דרך מכתב שאחותי כתבה לי

שואל השאלה:
^^אוקיי תודה לך
ומצטערת שזה המצב, מאחלת ומאמינה שיהיה טוב, לך ולכל מי שמרגיש כמוך❤
לי נראה לי היו מחשבות אובדניות (עכשיו אין) אבל אני כנראה אעשה אבחון בקרוב ואני רוצה להגיד את כל האמת על המצב שלי, וההורים לא ידעו אבל הם לא יכולים לגלות ככה לפי האבחון.. ואני לא יודעת איך לספר להם. אוף. גם למטפלת שלי לא סיפרתי (כי אז היא תהיה חייבת לספר להם).
מה אני יכולה לעשות? יש למישהו רעיון או עצה? רק משהו קטן?

שואל השאלה:
^^מצטערת לשמוע.. :/ תודה לך על המענה, ויהיה טוב, אני מאמינה שכן, אל תשכחי את זה גם אם קשה❤

^
תודה
אני באמת עוברת תקופה די קשה לאחרונה
רציתי להגיד לך שאת לא לבד
ועדיף שתגידי את זה להורים שלך ולא שהם יגלו לבד או דרך אבחון
את צריכה פשוט לקחת אותם לשיחה ולדבר איתם, ולנסות להסביר.
בהתחלה הם לא יבינו, ויקח להם הרבה זמן להבין, אבל בסוף הכל יהיה בסדר.
ההורים שלי לא הבינו מה הולך עד שהפסיכולוגית שלי לקחה אותם לשיחה, ואחרי זה אמא שלי כמעט בכתה לי.
זה יהיה קשה לספר להם, אבל לפחות תחשבי על זה, כי מתישהו הם יהיו חייבים לדעת, ועדיף מוקדם ממאוחר.
בהצלחה

כן היה לי כללי מחשבות אובדניות לי זה לא בא עם הדיכאון לא אמרתי לאף אחד חוץ משתי חברות וגם שעשיתי דברים כמו לחת!ך הם קיבלו אותי לא אמרתי להורים שלי כלום רק שתי חברות ידעו את האמת. זה קורה בתקופה האחרונה ובאמת לדבר זה הכי עוזר

שואל השאלה:
הצילו עם א
וואו תודה לך
אני אנסה לחשוב על זה עוד ולראות מה אני אעשה
פשוט זה כל כך קשה
איך מספרים להורים דבר כזה? וואו.
אבל את צודקת, ואני גם לא רוצה באמת להסתיר את זה, אני באמת אנסה, מקווה שאצליח לשתף ושיהיה טוב בסוף

שואל השאלה:
^^מצטערת שדברים קשים עכשיו, ושמחה לשמוע ששיתפת ושזה מקל. אני באמת אחשוב על זה, תודה :)