אני לא יודע מה עובר עליי

במילה אחת
קורונה

וואו פשוט כנל אחד גדול
אני איתך
אין לי באמת איך לעזור, אבל אני באמת ככ מבינה
בשלב מסוים אתה מוצא דרכים לא לחשוב על מה שאתה מרגיש כרגע, אני מקווה שגם אתה תצליח למצוא משהו. זה ממש לא יעלים את זה , אבל לפחות לכמה רגעים ביום אתה תרגיש שאתה מצליח לנשום

יקר,
מהדברים שאתה כותב עולה תחושה של חוסר אונים ומצוקה רגשית. נראה שהנתק החברתי והעדר שגרה ברורה משבשת את תחושת הזמן והמקום ואולי מקשה עליך לסדר את המחשבות. אין ספק שמקומו הטבעי של נער הינו בין חברים, בכתה עם מורה ובמגרש הכדורסל. אבל המציאות הבלתי נתפסת והאינסופית הזו של העדר סדר יום קבוע, אי ודאות לגבי המחר ולגבי השבוע והחודש והשנה הקרובים מחוללת תהפוכות נפש בלתי מובנות. בחרת לשתף פה במה שאתה מרגיש אולי מתוך תקווה להבנה, לאהדה, להזדהות...

יקר, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שניתן יהיה לשתף בתחושות שאתה חווה..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכל, אם תרצה בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחר להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.