למה אנחנו חושבים בהיגיון?

לא כולם חושבים בהגיון,
יש אנשים חסרי טאקט בעולם

אתה לא יכול לברר היות וכל אחד חושב בצורה שונה

באמת מוזרק

שואל השאלה:
^^אבל בבסיס כולנו חושבים באותה דרך (ההגיונית)
אין מישהו שיתווכח על זה ש1+1=2 כי המוח של כולנו חושב לוגית

איך שגדלת
איך שחינכו אותך
ערכים שהחברה הטמיעה בך
מוסר
מוסכמות חברתיות
סביבה
וכ'ו

שואל השאלה:
^^אנשים שחיים ביער יגידו לך ש1+1 לא שווה 2?

אם לא לימדו אותם את זה, כנראה שלא
מספרים זו הרי המצאה של בני אדם
כמו זמן

שואל השאלה:
הפרח ל"אני פשוטה" היה בטעות:)

שואל השאלה:
^^ אז את אומרת שאם אני אלמד בני אדם ש1+1=3 הם יחשבו שזה ככה?

אין דרך לפתור בעיה רפלקסיבית כזו.
כל פתרון שאציע יהיה נכון רק על פי אמות המידה שאותן בדיוק אני רוצה להוכיח.

למשל עם השאלה הזאת אני מבין שלא כולם אבל זה בסדר

ממתי אנחנו חושבים בהיגיון? חושבים בעיקר דימויים ובאמצעות סידור מסוים של המילים, כל קשר להיגיון מקרי לחלוטין

המוח שלנו בנוי בצורה כזו שממזערת כמה שיותר סבל, ההגיון שלנו פשוט חוסך מאיתנו סבל, בין אם הוא חברתי או פיזי, זה הכל. אנחנו פשוט לא רוצים לסבול

המחשבה משקפת תמיד מצב־עניינים מסויים, בין אם ממומש כעובדה ובין אם לא, ומצב־העניינים הוא תמיד אפשרי לוגית בעולם (כלומר, הכרחי לצאת אל הפועל כעובדה). מפני שהמחשבה לוגית בהכרח, על כרחך אתה אומר שמצב־העניינים אותו היא משקפת לוגי גם כן, ואם כל מצב־עניינים שמשתקף במחשבה לוגי בהכרח, אזי גם כל עובדה היא לוגית בהכרח, שכן עובדה היא מצב־עניינים שמומש. מכיוון שכל העובדות הן לוגיות, אזי העולם הוא לוגי (ויט' 1.1), ובגלל שהעולם הוא לוגי, דרך החשיבה הלוגית היא הדרך המתארת את העולם בצורה הנכונה (ולדיון מורחב עיין ויט' 2.12-3.032).

שואל השאלה:
^ואם העובדות ממומשות אך לא בדרך שהלוגיקה תופסת?
הלוגיקה מסבירה כל עובדה
אבל לעולם לא תוכיח שהיא ההסבר הנכון
פשוט אתה מוכרח (מוגבל) לחשוב בצורה הזאת
(דרך אגב שתדע שאני די אוהב את התגובות שלך)

^יש מראה שמשקפת אדם, במראה האדם שמשתקף זז, מכאן נגיד שגם במציאות הריאלית הוא זז. המחשבה משקפת את העולם, המחשבה לוגית, לכן נגיד שהעולם עצמו הוא גם לוגי ממש.

שואל השאלה:
^החושים קולטים - הדמות במראה זזה, כשאני זז
מסקנה הגיונית - אני יודע מה קורה במציאות, מתי שאני זז זה מחזיר אור למראה
אבל!! זו מסקנה הגיונית! לוגית.
ואני לא יכול לבחון את החשיבה הלוגית אם היא נכונה
כי אני מוגבל לחשוב רק בה

^זה משל לסבר את האוזן בלבד, הוא לא הכי מדויק. את העובדה שהמחשבה משקפת העולם ואת העובדה שהמחשבה לוגית אנחנו מכירים בהסתכלות בלתי אמצעית.

סוגיה פילוסופית מסובכת, אני לא יכול להסביר פה כי זה ארוך, אני שולח רשימת קריאה.
דקראט, רציונליזם ותיאורית המלאך הזדוני. קאנט, תיאוריות התבניות החשיבתיות, אמפיריציזם, תגגל ותקרא.

^ועל ויטגנשטיין, ראסל, ושאר הפילוסופים המאוחרים יחסית פסחנו?

שואל השאלה:
^^תודה.
תיאורית המלאך הזדוני היא הכי קרובה לרעיון שבשאלה

אנחנו לא

מאיפה לי