מהי הדרך הטובה ביותר למדוד איכות חיים במדינה?

אם הייתי צריך למדוד, הייתי לוקח תוחלת חיים, הכנסה חציונית, אוכלוסייה מתחת לקו העוני, ציונים במבחנים בינלאומיים ושיעור פשיעה.

דרך אחת - תמ"ג לנפש (במונחי שווי כוח קנייה), זה מודד את סך כל השירותים והסחורות שנרכשו במדינה.
הבעיה היא שהממוצע פה יכול להטעות, והתמג כולל גם דברים שלא תמיד מעידים על איכות חיים.

דרך שנייה - הכנסה חציונית לנפש (גם במונחי כוח קנייה). מבחינה כלכלית זו לדעתי הדרך הכל טובה.

דרך שלילית - מדד הפיתוח האנושי. הוא כולל הכנסה, חינוך ובריאות.
הבעיה היא שההכנסה לא מחושבת לפי חיציון ולדעתי גם במונחים נומינליים.
בחינוך הוא סותר לגמרי את המבחנים הבינלאומיים, ככל הנראה המבחנים הם מקומיים ולא מושווים לשאר העולם.

יש גם מדד אושר - המדד לא באמת מודד אושר, אושר זה לא דבר שאפשר למדוד, הוא מודד רווחה ביחס להשפעה אקולוגית.

תל"ג זאת השיטה המקובלת

יש כמה מדדים אובייקטיביים, בכולם יש בעיות אז נראה לי שעדיף לשלב בינהן.

כמות של אנשים מתחת לקו העוני/ אנשים ללא בית.

שואל השאלה:
ומה עם מדדים סובייקטיבים?