אני לא מרגישה טוב נפשית אז החלטתי לקרוא ספר

אפשר לשאול איך קוראים לספר?

ולגבי השאלה הקשר עם ההורים שלי לא טוב, הם חושבים שאני פיקס נפשית ושהכל טוב איתי ובפועל אני שבור מבפנים ואני לא מסתיר שמשהו לא בסדר איתי אני פשוט לא אומר במדוייק ועדיין הם חושבים שהכל תקין, וזה שהייתי אצל קבן אחרי הצו ראשון לא העלה להם שום מחשבה שאולי באמת יש משהו כי הם מבחינתם אין לי שום דבר. לא משתף אותם בדברים בכלל ולא אוהב בכללי לדבר איתם על החיים שלי וזה מבאס אותי אבל אני מבין מאיפה זה נובע במקרה שלי כי הם לא שיתפו אותי והסתירו ממני דברים שקרייטים. מזדהה רצח עם הרצון שיהיה מישהו/י שאכפת לו ממני ושבאמת יבין את המצוקה שאני נמצא בה.

בהמלצת הקבנית בלשכת גיוס אני אלך לפסיכולוג רק כשיהיה לי 18 שזה עוד מעט בשביל שיהיה את הסודיות מההורים

הקשר עם ההורים שלי מושלם.
לא כולם אבל זוכים לקשר טוב עם ההורים שלהם.
ממליץ לך לנסות לעשות שיחות ולהתקרב אליהם. להתחיל להרגיש מה זה לשתף את ההורים ברגשות.
זה חשוב.
תצאי איתם למקומות. הם תמיד יהיו שם בשבילך הם ההורים שלך והם דואגים לך גם אם זה לא נראה כך.
אבל קשר זה דבר מורכב וקשר בונים
גם עם ההורים כן. לפעמים ההורים ברורים כל כך מאליו לכל מיני אנשים..