אני בתקופה ממש לא טובה, אני אשמח אם תקראו (כנסו לפירוט)..

הצטרפתי לפני שנתיים לבית ספר חדש והולך לי פשוט גרוע ואני נמצאת בחברויות גרועות והכל קורס אצלי ואני מתדרדרת בלימודים ממש ואני רבה כל היום עם המשפחה ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
יש לי מבחן עוד יומיים ואני לא מוכנה בכלל, יש שתי בנות צבועות כל כך והן פתאום מתחילות לגנוב לי את החברה שלי (אני לא אקרא לה הכי טובה כי מגיע לי הרבה אבל הרבה יותר טוב) אני תמיד כל כך עזרתי לה, בזמנים הקשים שלה, בפרידות, במוות,בשעות הקשות, סתם בשיעורים, אפילו לעשות לה את הישעורים, לקבל עונשים בשבילה, לתת לה להעתיק במבחנים, כשחברות שלה ריכלו עליה ועשו עליה "חרם" תמיד הייתי איתה, הייתי החברה הזאת שנשארת איתה עד 2 בלילה בשיחה רק כדי שלא יהיה לה משעמם, מעלה לה, תמיד כשקרו לי ולה (בעיקר לה) פאדיחות, לא צחקתי ולא הורדתי לה למרות שממש רציתי, אבל ידעתי שלא הייתי רוצה שאם לי היה קורה משהו היא היתה צוחקת, אבל בסוף היא לא מעריכה כלום. זורקת אותי, לא אכפת לה ממני. בשבילה אני סתם עוד ילדה שהיתה איתה באמצע החיים ולא ניפגש יותר. שתינו שונאות את הבנות האלה כל כך, אבל לדעתי, היא פשוטה שלהן, כל הזמן מנסה להתלבש יותר יפה, מקללת אותן בלב, ועוד יותר מדיי דברים רעים.. למרות שלדעתי היא לא צריכה לשאוף להיות יותר מהן, היא כבר יותר מהן. תמיד כשהייתי צריכה את המילה הטובה, את הפרגון הקטן על הדרך, היא לא היתה עושה את זה, בכוונה. רציתי ממש לעשות איתה תחפושת משותפת בפורים הקרוב, אבל היא אמרה שכבר הבנות האלה הציעו לה לעשות איתן. התבאסתי ממש. זאת לא הפעם הראשונה שהיא לא יכולה לסרב להן. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, עזרה מישהו?