תראו התחלה לסוג של סיפור שכתבתי ותגידו מה אתם חושבים בכנות

עומרי
בית הספר נגמר כבר לפני חצי שעה ואני כל כך עצבני אני בדרך למנהל כי הלכתי מכות עם ילד כרגיל. אני לא גאה במעשים שלי ואני לא רב מכות עם ילדים כי זה כיף לי אני רב עם מישהו כשהם חוצים קו אדום כמו שרפאל עשה היום אני מתעב את הילד הזה אף פעם לא הסתדרנו ואני משתדל להתעלם מהדברים שהוא אומר לי אבל אני לא מסוגל להתעלם כשאומר דברים על אחותי הקטנה לין רפאל יודע שהיא על הספקטרום וכל פעם מחדש הוא משתמש בזה נגדי כי הוא יודע שזה קו אדם מבחינתי ושאני אסתבך ברגע שהוא יתחיל לדבר עליה. אני תקוע במחשבותיי ורואה מישהו מגיע מתוך הכיתה ולפני שהספקתי להבין מה קורה הוא נתקע בי אני מסתכל למטה ורואה שהוא זה בעצם היא גל ריח של וניל וקוקוס מיד מושך את תשומת ליבי והלב שלי מתחיל לפעום ממה? מהריח? הילדה מסתכלת למעלה בבלבול שיערה השטני מסודר בצורה מושלמת והיא בוחנת אותי בעיניים ירוקות גדולות עם ריסים ארוכות ויפים, לילדה יש נמשים זעירים על האף והלחיים שלה סמוקות כשהיא מסתכלת עליי. "תסתכלי לאן את הולכת" נפלט מפי בצורה מאיימת לא עברה שנייה והילדה עם העיניים היפות קמה ומלמלה "אתה נתקעת בי" ונעצה בי מבט שכנראה היא חשבה שמאיים אבל פנים יפות כאלו לא יכולות להיות מאיימות. לפני שהספקתי להגיד משהו היא הלכה אבל ריח הקוקוס והוניל נשאר . באותו הלילה הלכתי לישון וחלמתי על הילדה המסתורית עם העיניים הירוקות