כתבתי סיפור אשמח שתכתבו את דעתכם (בעיקרון יש המשך פשוט עדיין לא כתבתי אותו)

הסיפור:

היא פתחה את דלת ביתה וראתה פרחים צהובים מונחים על הרצפה, כל פעם שהוא מגיע היא רואה אותם.
היא ברחה מיד לחדרה ונעלה את הדלת, שמה סדינים על החלונות וניסתה למנוע ממישהו להיכנס אבל בכל זאת, הוא נכנס.
מלא בדם וזיעה, שיכור עד מוות, הוא הסתכל עליה, הוא חייך חיוך רחב ואמר "התגעגעת אליי לא? איך המשפחה שלך?" היא התחילה לבכות ולצרוח "בבקשה לא!!! בבקשה אני מתחננת!" הוא התקדם אליה ושלף סכין מכיסו האחורי של המכנס שלו, ורצח אותה.

לאחר כשבועיים כתב החדשות הידוע ניק ברסטון שמע על הסיפור המזעזע.
ניק מיד הבין שהוא צריך להעלות כתבה על הסיפור.
הוא חקר לעומק וגילה דברים שלא היה צריך לגלות
הוא התחרפן ולא ידע מה לעשות, הוא זרק דברים על הרצפה והתחיל לצרוח מאימה.
בבוקר שלאחר מכן הוא ראה את הפרחים, הפרחים הצהובים, הפרחים המקוללים.
ואז הוא ראה אותו, מרטין, הרוצח הסדרתי.
ניק נבהל, הוא לא הבין מה לעשות, האם להתקשר למשטרה? הוא לא רצה להסתבך הרי ידע שאם יעשה משהו לא כשורה הוא ימות במאית השניה שאחר כך.
מרטין התקדם אליו ואמר לו בלחישה "אני יודע על הכתבה הקטנה הזאת שלך, שנינו יכולים לפגוע אחד בשני, השאלה היא מי יעשה את זה קודם."
ניק אמר לו בקוצר נשימה ובשקר מוחלט "אני לא מפחד ממך".
שניות ספורות לאחר מכן, מרטין שלף אקדח בעודו צוחק ואומר "אתה מצחיק, כה חבל להרוג איש כמוך" מרטין התקדם עוד צעד ולחץ על ההדק.


נשמעה צרחה חזקה אבל זה לא היה ניק, זה היה מרטין.