יצאתי כאתאיסטית לאמא שלי והיא מאמינה באלוהים

תני לה להרגע ותמשיכי להתנגד, אל תצאי מהבית.
יש לך עקרונות ותשארי בהם, אל תתני לאף אחד לזלזל ולפקפק בך בגלל שאת אתאיסטית, תלכי בדרך שלך מבלי לפחד.

וואו איזה סיפור רע זה אני ממש מקווה שתצאי מזה בטוב..
ותנסי ללכת לדבר עם פסיכולוג
ותמשיכי להתנגד

תמשיכי בדרכך, תסבירי לה שרב לא יעזור, ושאלוהים היה רוצה שהיא תאמין בו בגלל שיש בה אמונה ולא בגלל שמישהו גרם לזה לקרות, כי אז זו לא אמונה אמיתית.
גם אני אתאיסטית תרקדי

אם את לא רוצה ללכת לרב - זה אומר שאת מפחדת, כי כנראה שאת לוקחת בחשבון שהרב יביא לך טענות המבציעות על קיומו של אלוקים שלא יהיה לך מה לענות עליהן, ולכן את מעדיפה לברוח מזה, כי את מבינה שברגע שתגלי שאלוקים באמת קיים - זה יחייב אותך. אז מה זה שווה לך לנסות לברוח מלגלות את האמת, ולחיות במחשבה שכל עוד לא גילית את אלוקים - "הכל טוב"? בסופו של דבר, "אם" (לא שיש לי ספק בזה, אני מדבר בשבילך) אלוקים קיים - אז בסופו של דבר כן תצטרכי לשלם על כף שלא האמנת בו, וכל "הרווח" שלך מלא להתייחתס לקיומו הוא זמני בלבד.

אז אני באמת ממליץ לך ללכת לרב. ואני ארגיע אותך: למרות שאמונה באלוקים - זה דבר מחייב, אבל מצד שני את תדעי שיש מי שיתגמל אותך על המצוות שאת עושה ועל המעשים טובים, ולכן יש לך הרבה מה להרוויח שתגתלי את אלוקים, במיוחד שחיי העולם הבא - זה חיי נצח.

אם תאמרי לי שכל מה שכתבתי עלייך בפסקה הראשונה לא נכון (את בטוחה בזה?) - זה אומר שאין לך מה לפחד מהרב, כי כנראה שאת כן יודעת מה להשיב לו. הרי אם את בטוחה באתיאזם שלך - מה יש לך להפסיד אם תפגשי עם רב? הרי עם כל ההוכחות לאתאיזם שיש לך (יש לך כאלה?) - אז הרב לא יצליח לשנות לך את מה שאת יודעת, לא? ואז שום דבר לא ימנע ממך ללכת בדרכך, כי מה שאת יודעת - שלך הוא.

שואל השאלה:
אתה רציני איתי? אתה חושב שסתם ככה בחרתי לא להאמין? אני חקרתי וקראתי ולקח לי שנה להגיע למסקנה שאני אתאיסטית!
אם אני אלך לרב אני לא אקשיב לו במילא כי כל הטיעונים שיהיו לו לא יהיו לי רלוונטים.
זה כמו שאני אכפה עלייך לא להאמין לא היית רוצה את זה נכון?
הרי כל הקטע באמונה היא שתבוא ממני נכון?

שואלת השאלה, כמו שכתבתי, תשארי בדרך שלך ואל תתני לאנשים לשנות אותה, כמו מישהו כאן.
מה אמא שלך אומרת? עברו כמעט שעתיים.

שואל השאלה:
אני מחכה שתגיעה מהעבודה מה פשוט להגיד לה אמא אני רוצה שתקשיבי לי ולסיבות שלי למה בחרתי לא להאמין ושתדעי לך שלא פשוט לי להגיד לך את זה ככה, בבקשה אל תכריחי אותי לעשות משהו שאני לא מאמינה בו

בדיוק ככה, את נשמעת כמו מישהי חזקה נפשית מספיק בשביל לעמוד על שלה מול אמא.
אמא שלך מוכרחה לקבל אותך, תתעקשי ואל תתני אפילו לאמא, לגרום לך ללכת לרב ולשנות את כולך כי ברגע שתשתכנעי ללכת לרב, את תתחרטי על זה לכל חייך מהסיבה שלוותר בצורה כפייתית על העקרונות והדברים שבנית לעצמך זה דבר נוראי לחטוף.

תעדכני אותי לגבי זה בהמשך.

שואל השאלה:
כן, אבא שלי גם יעמוד לצדי כי הוא יודע את זה וקיבל אותי אני לא יודעת למה לאמא שלי כל כך קשה בכל מקרה אין לה כל כך ברירה אלא לקבל אותי כמו שאני

"אתה חושב שסתם ככה בחרתי לא להאמין?"
- עיקרובת זה ככה, במיוחד של בני נוער (מרד נעורים).

"אני חקרתי וקראתי ולקח לי שנה להגיע למסקנה שאני אתאיסטית!"
- אפשר לדעת מה זה? אתרי כפירה מפוקפקים למיניהם, שלא חסר הוכחות שהם פשוט מסלפים ומעוותי םאת האמת? (אם תרצי - יהיה אפשר להביא דוגמאות בעזרת ה' יתברך.

"אם אני אלך לרב אני לא אקשיב לו במילא כי כל הטיעונים שיהיו לו לא יהיו לי רלוונטים"
- אם זה ככה - אז הכי הרבה מה שיש לך להפסיד אם תלכי לרב - זה "בזבוז זמן". הבעיה שאצלך שנשמע הרבה מעבר הזה, כי את ממש בלחץ, כאילו אם מפחדת שיחייבו אותך להאמין (ואיך אפשר לחייב אותך להאמין אם לשכל שלך שי "סיבה" לא לקבל את מה שיאמרו לך?). הרי לא סתם שאלת את השאלה הזאת כאן. אני מניח שזה נובע מרוב לחץ ופחד שיראו ללך שאלוקים קיים. לכן את מחפשת עצות איך לא להגיע למקום ששם יראו לך את זה.

"זה כמו שאני אכפה עלייך לא להאמין לא היית רוצה את זה נכון?"
- ברור שלא הייתי רוצה. כי למה שאפסיד חיי העולם הבא בגללך? אבל זה לא קשור לשאלה שלך , את פשוט מחפשת להימנע לפגוש את מי שיציג לך את מה שאת מפחדת ממנו.

"הרי כל הקטע באמונה היא שתבוא ממני נכון?"
- אנשים שונים מגיעים לאמונה בנסיבות שונות. ברור שהכי טוב שאת תכלי אחרי בראוך מתוך הכרת הטוב שלך והרצון הטוב, אבל זה עניין של אידיאל. לצערנו, אצל רוב האנשים זה לא נובע מאידאל, כי צריך להיות במדרגה מאוד גבוהה בשביל זה. אז אם את אל נמצא באידיאל - זה אל אומר שכדאי לך לוותר על זה לגמרי, כי עדיין עדיף שאפילו תעשי את זה מתוך אינטרס מסוים, מאשר תהיי כופרת לגמרי. הרי "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, אפי' שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן - בא לשמן" (שבת ל ע"א, פסחים נ ע"ב, סוטה כב ע"ב, נזיר כג ע"ב ועוד מקומות רבים).

אני רואה שתוצאה חזר והפעם הוא מאנונימי כדי שלא יפגעו ברגשות שלו

שואל השאלה:
אוקיי חברים היא אמרה לי כזה "אני לא יודעת מה להגיד לך זו כבר בעיה שלך רק אל תגידי את זה למשפחה"

במקומך הייתי מזכיר לה שהורה שלא מקבל את הילד שלו כי הוא לא בדיוק כמו שהוא רוצה הוא הורה גרוע- ילדים הם לא עוגה שאפשר פשוט לזרוק אם היא "לא יצאה טוב"
ויותר חשוב- בהצלחה, אני מניח שזה מאוד קשה כרגע, אבל כנראה שאחרי כמה זמן ההורים שלך יותר יקבלו את זה ותרגישי יותר טוב עם הזמן כי אני מניח שעכשיו שיחררת הרבה רגשות כלואים (אני מדבר מניסיון שלי ושל עוד כמה אנשים שאני מכיר).
אל תלכי לרב אם את לא רוצה, ואל תתני להם להרגיש שהם יכולים לכפות עלייך דברים הדעות והעקרונות שלך גם חשובים
ועצה אחרונה? תתני לה זמן לחשוב על זה קצת ותדברי איתה כשהיא במצב רוח טוב יחסית, ככה היא תקשיב לך בצורה יותר טובה

שואל השאלה:
תודה רבה לכם❤

בכיף!, אם תרצי לדבר עם מישהו על הנושא תרגישי חופשייה לשלוח הודעה

^^ אם הילד שלך היה פושע או נרקומן - היית מקבל אותו כמו שהוא? ואם לא - היית משחיב את עצמך כהורה גרוע?

אז להיות אתאיסט - זה הרבה יותר גרוע מלהיות פושע, נרקומן או כל דבר אחר. אין אפילו מקום להשוואה הזאת, אשר פשוט פוגעת שלא בצדק בפשועים, נרקונית, ומי שאתם לא רוצים, כי הפושעים והנרקומנים פשוט "צדיקים" ביחס לאתאיסטים (לא שהם באמת צדיקים).

שואל השאלה:
פושע פוגע באנשים
זה שאני אתאיסטית לא פוגע באף אחד זאת אני עם עצמי עם האמונה(או חוסר אמונה) שלי

את פוגעת בכבוד שמים ודוגמא שלילית לאנשים לא להתייחס לאלוקים...

שואל השאלה:
מבחינתי, הוא לא קיים.
לא אמרתי לאף אחד אל תאמינו בו
יש לו חברה דתיה והיא יודעת את זה שאני אתאיסטית ונחש מה? היא ממשיככ בשלה ואני ממשיכה בשלי ואנחנו עדיין חברות איזה קטע

^^ אוקיי היא פוגעת בכבוד שמיים ואתה פוגע בכבוד של חלק ענקי מהאוכלוסייה. שתבין, אתאיסטים לא מאמינים נקודה, ככה שאם תתן להם הסברים ותשובות שכוללות את "חיי הנצח שאחרי המוות" או שטויות כאלה, הם לא יקשיבו כי הם *לא מאמינים*. אתה לא יכול להגיד לה שהיא גרועה יותר מנרקומנים ופושעים בגלל שהיא פוגעת ב"כבוד שמיים" כי היא לא מאמינה בזה.
תמצא הסברים טובים יותר לפעם הבאה

^ אני לא אכפת לי מזה שאני פוגע בכופרים, כי כופרים - זה אנשים שהילכתית מותר לי לפגוע בהם (חושן משפט, סימן רכח, סעיף א, הגה).

לעומת זה, לפגוע בכבוד שמים - זה דבר שהוא לא לגיטימי בכלל. מעשה נבזה להתנהג ככה למי שברא אותך.

טומנים את הראש בחול בהכרה של אי אמונה בשביל לתרץ את הכפירה שלהם?! אם הם לא מאמינים - אז זה לא קיים?!

"שטויות"? אם תמשכים בזלזול הזה - אל תתפלאו שמגיבים ככה.

דרך אגב, אם אני לא מאמין בקורונה - אז זכותי לא להתחשב בקיומה, נכון? מה זה שמנה שיש אנשים שכן מאמינים שיש דבר כזה קורונה, ויפחדו שאולי התנהגות שלי "תסכן" אותם? מבחינתי - זה לא קיים, אז כל ההפדחות האלה הן לשווא, ובעיה שלהם שהם מאמינים בקורונה. פעם הבא אם הם ירצו לשכנע אותי לשמור על ההנחיות בשביל לא "לסכן" אותם - שימצאו משהו יותר טוב להגיד מאשר שאני "אסכן" אותם אם אני אל אשמור על ההנחיות, כי להגיד לי דברים שאני *לא מאמין* בהם לא אמור לעזור להם.

לקורונה יש הוכחות, אנשים מתים. להכחיש קורונה זה באמת לטמון את הראש בחול כי אם רק מסתכלים אפשר למצוא בשניות סיפור על מישהו שאתה מכיר או שחברים שלך מכירים שנפגע מזה. להאמין באלוהים זה כמו שזה נשמע: להאמין.
בסופו של דבר אני מרגישה שאתה נעול על הדעות שלך אז אני לא אתווכח איתך.
שאלה אחת: אם אלוהים הוא אל רחום וטוב, למה לו לפגוע בי? או בך? אוקיי אם פגעתי בו שאני לא מאמינה שיפגע בי ויהרוס לי את החיים אחרי המוות או משהו כזה. אבל למה שהוא יפגע בך אם תהיה אשכרה נחמד לאנשים שלא מאמינים? הוא יפגע בך על זה שהיית נחמד? הרי אתה אדם מאמין (אני מניחה) ואתה פועל לטובתו, אז למה שיכעס עליך אם אתה נחמד לעוד קהילה?

לא אתווכח איתך על הקורונה, כי לא מעניין אותי מה את חושבת עליה.

"להאמין באלוהים זה כמו שזה נשמע: להאמין."
- לא. כאן האבדת את המשמעות של אמונה באלוקים. זה לא בא מרעיון של להאמין במשהו שלא יודעים אם הוא קיים או לא, אבל החליטו שהוא כן. זה מישהו שנתן לנו הרבה הוכחות לקיומו, והמטרה היא לתת בו אמון, לדבריו וכו'.

"הרי אתה אדם מאמין (אני מניחה) ואתה פועל לטובתו, אז למה שיכעס עליך אם אתה נחמד לעוד קהילה?"
- כי נתתי ליגיטימציה לאנשים ללכת נגדו והחוקים שלו. אם יראו שהחברה מקבלת אנשים כאלה - יחליטו שאין להם שום סיבה שלא להיות כאלה אם בא להם (כמובן, שאני לא מדבר על אנשים שיראת שמים שלהם היא חזקה, והם נאמנים לאלקוים ולדתו לא בגלל החברה, אאל מתוך יראת שמים, וחלקם אפילו מתוך אהבת ה'. הבעיה שלהרבה אנשים אין המדרגה הזאת ,במיוחד בדורנו). לעומת זה, אם יראו שלא לעבוד את ה' - זה משהו שלא מקובל בעיני הרבה אנשים - אז אמורים להימנע מלעזוב לעבוד אותו. אנשים שאין להם אופי חזק מחפשים להשתייך לקהילה שמשבחים אותה, ולהתרחק מקהילה שמגנים אותה. לכן איסור איסור לשבח את אלה שעוברים על מצוות ה' יתברך ומצוה לשבח את מ ישכן עובד את ה' יתברך, ויש אפילו קנאה חיוביות לרצות להיות כמוהם.

אבל רגע למה לבכות?
אז תלכי לרב מה הביג דיל חח? מה כבר יקרה מזה? אם את לא פוחדת שהוא ישכנע אותך אז שום דבר תכלס
את יכולה פשוט ללכת וזהו

שואל השאלה:
למה שאני אכנע לה?
זה העקרונות שלי וזה בזבוז זמן מוחלט

האמת שאני לא יודעת מה את אמורה לעשות...
אבל היא אמא שלך תדברו על זה

וגם יש לו פחות מודעות עצמית מאי פעם.

כנראה שהרב לא יגיד את זה (מקווה), אבל אם תציבי לו שאלות שאין לו תשובה עליהן - זה יעמיד את האמונה שלו בסימן שאלה. גם אם הוא לא יודה לך בזה. את יודעת מה? אפילו תסריטי את זה, שתהיה לך הוכחה שהתווכחת עם הרב, והבאת קושיות על האמונה שלו, ולא הייתה לו תשובה טובה לענות לך. גם אם הוא לא יודה שלך ש"אין" (בטח שיש!) שאלוקים - עצם זה שאין לו תשובה טובה - זה אומר משהו... במידה שהבאת לו משהו שמפריך את קיומו של אלוקים. או לפחות את היהדות.

את לא רוצה מזכרת של נצחון?

שואל השאלה:
אין לי בעיה להתווכח איתו אבל אני לא אעשה את זה כי לא באלי להתערב לו בחיים ולא באלי שיתערבו לי בחיים

קל להגיד את זה בשביל להתחמק: "אין לי איך להוכיח שאני צודק, אבל לא בא לי. העיקר שיעזבו אותי" (זה מה שאת מחפשת, לא? אז זה מראה על משהו.).

הבעיה בטענה הזאת שהיא לא מוכיחה שהצדק איתך, ואפילו נותנת ליגימציה לחשוב שאת נמנעת כי את מפחדת. לפחות, זה מה שאני חושב.

^לפחות בשביל "להוכיח" (אם היא יכולה) שהיא הצודקת...

שואל השאלה:
מה זה להוכים שהיא צודקת מה אני אתווכח עם הרב ואז הוא יגיד אה נכון אין אלוהים זה לא עובד ככה

^^למה שהיא תלך לרב?