8 תשובות
פייתון, ידועה הרבה זמן בתור השפה אחת מהקלות ביותר. היה לי כבר תגובה שהסברתי למה פייתון היא שפה כל כך פשוטה ונוחה, אבל לא הצלחתי למצוא אותה ולכן אגיד את הסיבות שוב:
1. אין צורך לשים את שורות הקוד בתוך מחלקה, אם כי כן אפשר ליצור בפייתון מחלקות ומופעים שלהן, להגדיר שיטות של המחלקה ולהוסיף תכונות (שזה משתנים שמוגדרים בתוך המחלקה). זה באמת יתרון וגם עוזר למתחילים כי מתחילים עוד לא מבינים במחלקות אז למה להכריח אותם לשים את זה בתוכנה?
2. אין צורך להגדיר טיפוס משתנים של אובייקטים בשום מקום בתוכנה (בפרמטרי פונקצייה, הגדרות מחלקה, הגדרות פונקצייה, פקודות הקצייה, בראש לולאת for, אחרי המילה השמורה as בראש בלוק with או except או בפקודות import), אבל כן צריך לציין לאיזה סוג להמיר במקרה שרוצים להמיר אובייקט או כל דבר אחר שהוגדר בתוכנה
3. אין צורך לסמן בלוקים. בשפות תכנות אחרות צריך לפתוח בלוק עם { ולסגור עם }, אבל בפייתון אין צורך, למרות שכן שמים נקודתיים לפעמים בחלק מהבלוקים
4. אין צורך לסמן משפטי ביצוע (פקודות פשוטות). זה רק דבר אופציונלי, והוא נותן לקחת כמה פקודות ולשים בשורה אחת מאשר לפצל, אבל לא הרבה משתמשים בזה כי זה די מיותר וזה גם לא חובה
5. אין צורך לדאוג על האם שגרה מחזירה ערך, כי הכל בפייתון זה פונקציות ומתודות גם אם הן לא מחזירות ערך, כי זה לא משנה, וגם לא צריך לדאוג על האם המתודה היא פרטית או ציבורית או מוגנת בתוך המחלקה, כי זה לא עד כדי כך משנה (למרות שאפשר לסמן את זה), וגם לא צריך לדאוג על איזה סוג ערך יוחזר. והדבר הכי טוב? אין צורך לסמן את זה
6. מותר לשים יותר מטיפוס נתונים אחד בתוך מערך, דבר שלא קיים לרוב ברוב השפות התכנות וזה כל כך אבל כל כך עוזר
7. יש יותר מדי ספריות בפייתון להשתמש בהן לכל מטרה שאי פעם תרצי, בין אם זה ליצור תוכנה כמה שיותר מהירה, חישובים מתמטיים מורכבים, בניית אתרי אינטרנט, יצירת תוכנות שימושיות ואפילו אפשר לעשות משחקי מחשב שם
וואי וואי וואי^
עז בצורת טרפז, תודה נראלי, פשוט היה לי המון זמן לכתוב את התגובה
משקיענית
עוד דבר ששכחתי לציין בתגובה המקורית שלי היא שפייתון מונע עוד בעיות:
1. לעיתים בתכנות צריך לסמן כאשר רוצים ליצור משתנה שטיפוס נתוניו אינו ידוע (בין אם להשתמש במילה שמורה בשביל להגיד לתוכנה בעצמה למצוא את זה (למשל var) או להגדיר שהוא השתייך למחלקה הכי כללית של שפת תכנות זו ואז טכנית אפשר לשים כל אובייקט) אבל בפייתון אין צורך כי גם ככה לא צריך לסמן טיפוס נתונים אז גם לא צריך לציין את המובן מאליו בזה שזה קולט את הערך של משתנים מבלי שמציינים את סוגם. חוץ מזה, שזה שצריך לסמן שאובייקט משתייך למחלקה הכי כללית, זה מתחילה להיות בעיה אפילו יותר גדולה בפרמטרים שם כל פרמטר או יכול להיות איבר אחד בלבד או יכול להיות מערך או מערך דו מימדי, או מערך תלת מימדי וכו... אבל אי אפשר להגדיר שם פרמטר כך שיהיה אפשר להציב בו מערך דו ממדי אבל גם מערך תלת מימדי. בפייתון גם הבעיה הזו נמנעת מהסיבות שכבר הזכרתי לפני
2. אין צורך בפייתון לסמן בצורה כל כך מורכבת את המופעים של מחלקה כלשהי, כי לרוב צריך גם לסמן מחלקה שרוצים ליצור מופע שלה (או לסמן עם מילה שמורה שהשפת תכנות בעצמה צריכה להבין את הסוג, מה שגם ככה נעשה אוטומטית בפייתון) וגם שם של המופע וגם הערך וגם את זה שבכלל יוצרים מופע, והכי גרוע שאם רוצים לקצר את זה אז גם את זה צריך לסמן בתוך הפונקצייה, מתודה או שגרה. בפייתון זה נמנע כי רק צריך לעשות פקודה השמה רגילה של לתת שם משתנה ולהקצות לו ערך של ביטוי (במקרה הזה, ערך הביטוי הוא מתקבל מהקריאה אל המחלקה). יותר מזה, אם לא רוצים ליצור אותו אבל עדיין רוצים להשתמש בו (כלומר מבלי לשמור אותו תחת שם משתנה) זה אפשרי ולא יהיה צריך לציין את זה בפונקצייה, מתודה או שגרה (אגב בפייתון אין ממש הפרדה בין פונקציה לשגרה, הן נמצאות באותה מחלקה בנוייה בשם function)

אם יהיה עוד סיבות שאחשוב על למה פייתון קל (בהשוואה לשפות אחרות) אז אכתוב
וואי וואי ואיי
תלוי למה
אבל הכי בסיסי וקל זה html
javascript
אפשר לראות אותם כמעט בכל שפה
אנונימית
c כדי שתביני קצת איך מה שאת כותבת באמת עובד אבל זה גם שפה גבוהה כך שאת לא צריכה לנהל את הפרטים הקטנים. קל לעשות הסבה אחרי זה לשפות אחרות