15 תשובות
לא
לא
לא
לא חובה רק אם את רוצה
כן, מלבד חולים, מעוברות ומניקות
את את דתייה אז כן.. אם את כאילו שואלת מבחינת היהדות.. אבל זה צום קל, ובגלל זה אם קשה לך או שאת מרגישה שזהו את לא יכולה לצום יותר, אז אפשר להפסיק, זה לא צום שצריך להתאמץ בו כמו כיפור ותשעה באב..
^מחילה, זו טעות
הצום הוא חובה לכולם וברור שצריך "להתאמץ"
"הכל חייבים להתענות תעניות אלו, בין אנשים ובין נשים, אחר שהגיעו לגיל מצוות [הבנים מגיל שלוש עשרה שנה, והבנות מגיל שתים עשרה], ולא יפרצו גדר לפרוש מן הציבור בתירוצים שהם חלשים וכדומה, כי בורא עולם יודע תעלומות ויודע בדיוק אם האדם יכול להתענות או לא. ואמרו חז"ל: כל המצער עצמו עם הציבור, זוכה ורואה בנחמת ציבור, שנאמר (ישעיה סו י): "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ"."
(מתוך "ארבע התעניות בהלכה ובאגדה)
הצום הוא חובה לכולם וברור שצריך "להתאמץ"
"הכל חייבים להתענות תעניות אלו, בין אנשים ובין נשים, אחר שהגיעו לגיל מצוות [הבנים מגיל שלוש עשרה שנה, והבנות מגיל שתים עשרה], ולא יפרצו גדר לפרוש מן הציבור בתירוצים שהם חלשים וכדומה, כי בורא עולם יודע תעלומות ויודע בדיוק אם האדם יכול להתענות או לא. ואמרו חז"ל: כל המצער עצמו עם הציבור, זוכה ורואה בנחמת ציבור, שנאמר (ישעיה סו י): "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ"."
(מתוך "ארבע התעניות בהלכה ובאגדה)
^כמובן שלא סתם תירוצים אבל אם נגיד הם מרגישים שהם הולכים להתעלף, מה הם ימשיכו לצום? יש סיבה לזה שזה נקרא צום קל..
שואל השאלה:
^^^אני שומרת שבת וחגים, כשרות הכל. אני מסורתית, לא חרדית או משהו
^^^אני שומרת שבת וחגים, כשרות הכל. אני מסורתית, לא חרדית או משהו
אנונימית
בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקמט, סעיף א כתוב
"חייבים להתענות בתשעה באב ובי"ז בתמוז, ובג' בתשרי, ובעשרה בטבת, מפני דברים הרעים שאירעו בהם"
אז כן הצום הוא חובה
"חייבים להתענות בתשעה באב ובי"ז בתמוז, ובג' בתשרי, ובעשרה בטבת, מפני דברים הרעים שאירעו בהם"
אז כן הצום הוא חובה
^^אז אממ לא יודעת, את צמה ברגיל? כאילו זה כן צום חובה..
שואל השאלה:
^כן
^כן
אנונימית
אז תצומי! לפי היהדות זה צום חובה
מבחינה הלכתית זה צום חובה.
"למעשה, נהגו ישראל גם במצב הביניים לצום בכל הצומות, וממילא חובה על כל אחד מישראל לצום בהם. וכך הדין עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, שאז יהפכו ימי הצומות לימי שמחה וששון.
לשון הגמרא רה יח, ב: אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזירת המלכות צום, אין גזירת המלכות ואין שלום, רצו מתענין, רצו אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי?! אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. הגדרת זמן שלום שבו הצומות בטלים, לדעת רשי כשאין יד האומות תקיפה על ישראל, לפי זה יתכן שבמדינת ישראל פטורים מן הצום. אולם לדעת רוב הראשונים, רמבן טור ועוד, זמן שלום הוא כשבית המקדש בנוי, לפיכך גם אחר הקמת מדינת ישראל אנו בזמן הביניים, שעל פי מנהג ישראל חייבים לצום. ונחלקו הראשונים גם בהגדרת הזמן שבו חייבים לצום על פי הדין, לדעת הרמבן הוא כשיש גזירות קשות על ישראל, ולרשי טור ותשבץ, כשיש גזירות שמד, היינו גזירות כנגד קיום התורה. מחלוקתם תלויה בגירסת הגמרא ברה יח, ב. (בפשטות כתבתי שאחר חורבן שני חזרו הצומות לחיובם, אמנם בחתס אוח קנז כתב, שכבר לפני החורבן נהגו לצום משגלתה הסנהדרין כפי שמוכח ביוסיפון, הרי שלמרות קיומו של ביהמק מצב הגזירות הוא הקובע את חיוב הצומות, ואולי יש מזה סיוע לשיטת רשי)."
לקוח מפניני הלכה
https://ph.yhb.org.il/category/%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d/07-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d/
"למעשה, נהגו ישראל גם במצב הביניים לצום בכל הצומות, וממילא חובה על כל אחד מישראל לצום בהם. וכך הדין עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, שאז יהפכו ימי הצומות לימי שמחה וששון.
לשון הגמרא רה יח, ב: אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזירת המלכות צום, אין גזירת המלכות ואין שלום, רצו מתענין, רצו אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי?! אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. הגדרת זמן שלום שבו הצומות בטלים, לדעת רשי כשאין יד האומות תקיפה על ישראל, לפי זה יתכן שבמדינת ישראל פטורים מן הצום. אולם לדעת רוב הראשונים, רמבן טור ועוד, זמן שלום הוא כשבית המקדש בנוי, לפיכך גם אחר הקמת מדינת ישראל אנו בזמן הביניים, שעל פי מנהג ישראל חייבים לצום. ונחלקו הראשונים גם בהגדרת הזמן שבו חייבים לצום על פי הדין, לדעת הרמבן הוא כשיש גזירות קשות על ישראל, ולרשי טור ותשבץ, כשיש גזירות שמד, היינו גזירות כנגד קיום התורה. מחלוקתם תלויה בגירסת הגמרא ברה יח, ב. (בפשטות כתבתי שאחר חורבן שני חזרו הצומות לחיובם, אמנם בחתס אוח קנז כתב, שכבר לפני החורבן נהגו לצום משגלתה הסנהדרין כפי שמוכח ביוסיפון, הרי שלמרות קיומו של ביהמק מצב הגזירות הוא הקובע את חיוב הצומות, ואולי יש מזה סיוע לשיטת רשי)."
לקוח מפניני הלכה
https://ph.yhb.org.il/category/%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d/07-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d/
באותו הנושא: