אני באמת מתגעגעת לעצמי לאיך שהייתי פעם מחייכת תמיד צוחקת בכול מצב תמיד הייתי מוקפת באנשים למרות שכולם פגעו בי

שואל השאלה:
זהו שאין לי אף אחד להישען עליו יש את חבר שלי אבל הוא לא באמת שם בשבילי רק אני שם בשבילו הוא מסוגל לא לדבר איתי שבוע אם הוא כועס ועל שטות באמת שרע לי אני באמת חושבת שהייתי מאושרת פעם לא יודעת ממש כואב לי

שואל השאלה:
אני כבר לא יכולה למצוא סביבה חדשה אני מחויבת יש לי בית יש לי חיים שצריכים להיות יציבים אבל באמת הלב שלי מרגיש שבא לו למות

די אל תגידי ככה החיים משתנים שינוי זה טוב,צאי קצת מהמסגרת כמו שאומרים,את ראשונה כי אלא החיים שלך ואת חייה אותם בשבילך,דבר ראשון לטפל בעניין של החבר שלך לא מכירה אותו אז לא יודעת אם הוא באמת רעיל לך אבל אם הולכת יותר לכיוון של יש לך קול קטן כזה שאומר לך היא צודקת אני מציעה להיפרד,שנית את יכולה לפגוש אנשים בכל מקום רק תסתכלי סביבך יש כלכך הרבה,בעבודה,לימודים,התנדבות,ספרייה,סופר,אוטובוס כלכך הרבה כל מה שצריך זה אומץ לאט לאט בונים אם את מוותרת על עצמך את לא תגיעי לשום מקום וחבל, למה לעשות את זה תשאירי את החוט שלם

תהיי לבד. תלמדי לסמוך על עצמך, להינות עם עצמך, להתעסק בתחביבים. עם הזמן האנשים הנכונים יבואו