גם אני וגם חברה (בת זוג) עוברות עומס נפשי קשוח ממש

להסביר לה את זה ואם היא באמצ אוהבת אותך היא תבין שאת צריכה זמן ומקום לעצמך

תגידי לה את זה ותגידי לה שאת רוצה הפסקה ומתי שתרגישי בנוח תחזרו אם היא לא מבינה אותך או לא רוצה או נפרדת ממך זה אומר שהיא לא חברה אמיתית

את צריכה מישהו שיקשיב גם לך.
תדברי עם חברה שלך ותגידי לה שאת צריכה גם זמן לעצמך..
מוזמנת לפרוק קצת אצלי אם זה יעשה לך טוב, אני אשמח לשמוע:)

תדברי איתה על זה, יכול להיות שתפגע אבל אני מאמינה שאם היא אוהבת אותך היא תבין.
תדעי לדבר בטאקט, תסבירי לה שאל גם בתקופה קשה וקשה לך להכיל את שתיכן, שאת צריכה קצת מרחב להירגע שזה לא אישי בינכן, שהיא לא אשמה בזה.
יכולה להגיד לך שיכול מאוד להיות שבגלל שאת שומרת הכל בפנים, זה יוצר עומס אפילו עוד יותר גדול, שחררי קצת..
ולדעתי אם זה נראה לך לנכון תנסו ביחד לראות דברים אחרת, יש לכן השפעה חזקה אחת על השניה, אז תנצלו אותה לטובה.
תנסו לצאת מזה ולראות דברים בצורה טובה יותר, שתצאו מהתקופה ולא תשקעו בה ביחד עוד יותר

זה באמת נשמע עמוס וקשה. יש לי חברה שבסיטואציות כאלה מחליטה להתנתק ליום אחד ולארגן את המחשבות, זה אומר לכבות את הטלפון ליום שלם ולא להיות בתקשורת עם אנשים שלא לידה ספציפית באותו הרגע ואז לחזור עם הבנות חדשות של איך היא רוצה להתמודד עם סיטואציות בחייה. אולי שווה לך לנסות.

אני כן חושבת שחשוב שתדברי עם בת זוג שלך ותבינו יחד איך זה הופך להיות יותר הדדי, זה חשוב שתצליחו לדבר על הדברים האלה ולשים לב למקומות האלה אחת אצל השניה. תחשבי עם עצמך איך היית רוצה לדבר על זה ומה היית רוצה שיאמר ומה את רוצה לבקש ממנה, קחי לעצמך את האוויר והזמן לחשוב על זה ותדברו על זה כמו שצריך שתהיה אווירה שזו שיחה שמקדמת את הקשר ביניכן ולא מורידה אותו.
זה נשמע קצת מתמטי אבל אני חושבת שעלי נניח יכול היה ממש להקל בסיטואציה כזו ממש להגדיר איזושהי תדירות של פחות או יותר כל כמה זמן מקובל עלייך לשמוע על הנושא ההוא שמטריד אותה. וכמובן גם לצד השני- כל כמה זמן מקובל עלייה לשמוע על מה שמטריד אותך. נניח פעם ביומיים או פעם בשלושה ימים.. לא יודעת כל אחת והגבולות שלה. זה לא חייב להיות חוק ברזל ביחסים ביניכן אבל זה נותן איזושהי פרופורציה של הגבולות שלך ומאפשר לה לדעת מתי היא גם רואה אותך ופחות מעמיסה עלייך, אבל גם לא צריכה לפחד לשתף אותך במה שעובר עליה כי אולי זה יעיק עלייך. יכול להיות שבהתחלה זה יהיה קצת ברזל ומתמטי אבל עם הזמן תלמדו יותר להרגיש אחת את השניה בעניין הזה וכבר לא תצטרכו את הכלל הזה. זה יכול ליצור איזשהו איזון יותר נכון ביניכן ומשאיר רווח שתוכלו למלא בדברים נוספים בקשר ביניכן. אם זה מה שעובר עלייך או גם סתם דברים כיפיים שתעשו יחד..

תסבירי לה שאת רוצה קצת זמן לעצמך, לבקש את זה זה לא אומר שאת רוצה לנתק איתה קשר
ואני מבינה אותך, הייתי במצב כזה כמו שאת מתארת
אני פשוט אמרתי לידיד שלי שמע, אני שמחה שאתה סומך עליי ומשתף אותי, אבל אני רוצה שהשיחות שלנו יהיו בנימה קצת יותר אופטימית
גם עליי עוברת תקופה לא קלה ולשמוע את הצרות של אנשים נוספים רק מכביד עליי עוד יותר
וזהו הוא הבין והכל היה בסדר, אתן חברות לא פסיכולוגיות אחת של השנייה
חשוב לדבר ולשתף אבל זה לא צריך להפוך לעיקר השיחות שלכן אם זה מכביד עלייך ואני מבינה אותך לגמריי

בחיים אל תעשי הפסקה פשוט רק תקשיבי לה ועל תעני לה במקום זה חבקי אותה ותגידי לה יאאלה בואי נעשה יום כייף היום נצא לטיול נלך לקניון נקנה בגדים ונשכח מהכל אולי תשתכרו או משהו גם עצה

תלכו לפסיכולוגית ביחד חחח

תקחי לעצמך את הזמן, בטוח שאת חזקה ומסוגלת לכל

תדברי איתה על זה נכון היא במצב קשה אבל גם את וזה חשוב שתוכלו לדבר על דברים שמפריעים לכם

תבקשי ממנה שתפנה לטיפול פסיכולוגי בעצמה או תתקשר למוקדים טלפונים, שאת יכולה להקשיב לה מדי פעם אבל התדירות הזו קשה לך ואת מרגישה שאין לך מקום לעצמך. תלכו תבלו, תדברו על סתם דברים, על תכניות טלוויזיה ומוזיקה וחוויות ועל סתם דברים רנדומלים... מקווה שזה יקל מעט

אמלה כמה שאני מבינה אותך
פליז תקחי לך יום חופש של שקט

היי ילדה יפה, זה לא מגיע לך ואת מדהימה שאת מקשיבה לה בזמן שאת רק צריכה מישהו שיקשיב לך.
תנסי להסביר לה את המצב עם כמה שזה קשה, ואני בטוחה שהיא תבין.
בהצלחה ותרגישי טוב:) אני גאה בך!

תגידי לה שאת צריכה להקל כרגע על עצמך, אבל גם תבהירי שהיא לא מעמסה.
תגידי לה שאת אוהבת אותה, אבל מי כמוהה יכולה להבין שלפעמים צריך הפסקה.
אם היא לא יכולה להקשיב גם לך ולהכיל גם אותך, זה בסדר, אבל זה לא עובד בשבילך, כי זה פוגע בך ומלחיץ אותך. אם היא באמת חברת אמת היא תבין ותכבד אותך. אם לא זה יכאב, אבל תזכרי שזוגיות עובדת לשני הצדדים. אם היא לא מסוגלת להבין את זה או המינימום- לתת לך זמן אישי, היא פשוט לא מתאימה לך.

לי כשהייתה לי תקופה קשה והבן זוג לא הצליח להכיל אותי והרגשתי לבד לא מיהרתי אפשר להיפרד .פשוט טסתי לשבוע באילת לבד וזה היה גם תירוץ להתרחק בגלל המרחק הפיזי ככה שהיה קצת שקט והיה לי זמן גם לעשות חשבון נפש עם עצמי ולנקות את הראש .
תנסי גם ללכת לחופשה לבד לשבוע המרחק הפיזי יהיה תירוץ טוב להתנתק ותחזרי תראי מה תעשי