שמעתי שלפי היהדות בכל לילה הנשמה עולה למעלה ואלוהים בוחר אם לתת לה לחזור לעוד יום או לא, זה נכון? זה ממש מפחיד אותי

נכון לגמרי!!

שואל השאלה:
אז מה אני יכול למות היום???

נכון ובגלל זה נוטלים ידיים ישר שמתעוררים ואומרים קריאת שמע

שטויות לגמרי.

שואל השאלה:
אז איך אתם לא מפחדים מה אני אמור לעשות?

אני מאמינה בזה
אבל ה' אוהב אותך! תסמכי עליו

זה נכון אבל הכל בסדר ה אוהב אותך

אומרים שלבן אדם יש שישה נשמות שביחד הן נשמה אחת יש נפש רוח צל ועוד לא זוכרת אותם.. אחת מיהן בלילה עולה השאר ממשיכות להיות בגוף אמרו חז"ל שהשינה היא רק חלק אחד מתוך ששים במיתה, עם כל הנשמה הייתה עולה זה היה מוות לגמרי..
בגלל זה יש לחלקנו חלומות עמוקים בזמן הזה שהנשמה הזאת שם למעלה חלקם ממש חלומות של גילוי עתיד חלקם מזהירים אותנו מפני משהו רע חלקנו פוגשים אנשים מתים ואף מתקשרים איתם חלום זה משהו מאוד רוחני ועמוק והיהדות נורא לוקחת ברצינות חלומות.
כשהנשמה הזאת עולה כן אלוהים בסוף מחליט האם היא חוזרת או לא ולרוב היא חוזרת אז אל תפחד זה חלק מהשינה זה בסדר.

נכון, כששמעתי את זה לראשונה פחדתי אבל כשהתעמקתי הבנתי שיש בזה משמעות מדהימה.
הנשמה של כל אחד ואחד עולה מידי לילה בכדי לתת דין על מה שהיא עשתה באותו היום.
ובכל בוקר מחדש היא יורדת וניתנת לנו ההזדמנות להיות טובים יותר.
אם עשית משהו רע באותו היום לא בטוח שתמותי כמובן.
אנחנו מאמינים שה' הוא רחום וחנון והוא נותן לנו בכל יום ויום הזדמנות להשתפר ולהיות הכי טובים שנוכל❤

^אתאיסטים הם לא בני אדם?
ואני מאמין שזה נכון.

וגם אם אתה מת
גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי"
אומרים שטוב יום המוות מיום היוולדו


אבל מה עדיין טוב לחיות? לעבוד את ה' מכאן ולעשות הרבה מצוות

אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה.
אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, ולְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא.
כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.

כן זה נכון

לא ממש מאמינה בזה אבל אם אתה כן לך עם זה

אומרים שבגלל זה מתפללים בבוקר וכל התפילות האלה בבוקר

לא יודעת.. אבל אתה לא צריך לפחד כי אם ביל גייטס חוזר אז גם אתה חח..

בשעה שישנים על מיטותיהם בלילה... כל העולם טועמים טעם מיתה... אז רוח הטומאה משוטט בעולם ומטמא את העולם ושורה על ידיו של אדם... וכשהאדם מתעורר משנתו ונשמתו חוזרת אליו בכל מה שיגע בידיו הכל נטמא... ועל כן לא יקח האדם בגדיו להתלבש ממי שלא נטל ידיו...

בשעה שהאדם עולה למטתו לישון כל לילה ולילה, נשמתו יוצאת ממנו ונדונה לפני הבית דין של הקב"ה בעצמו ולא בשאר בתי דינים. אם יש לה זכות להתקיים - חוזרת הנשמה באור הבוקר להגוף בזה העולם. והדין שלפני הקב"ה הוא בב' אופנים, כי דין הזכות אינו שוה לדין החוב. והיינו שהרי לא דנים את האדם על הרעות והחטאים שהוא עתיד ומזומן לעשות דכתיב "כי שמע אלהי"ם וגו' באשר הוא שם", כפרש"י לפי המעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות, מה שאין כן במעשים טובים, שלא תאמר שדנים את האדם רק על הטובות מה שכבר עשה... ועוד, ודנים אותו ומטיבים לו גם על הזכיות שהוא עתיד לעשות, ובשבילם הוא ניצול, אף על פי שהוא עתה רשע. לפי שהקב"ה עושה חסד עם כל הבריות וכל דרכיו שהוא נוהג הם רק להיטיב לכל. ולא דן את האדם על הרעות שהוא עתיד לעשות לכן נדון האדם לפני הקב"ה לבדו שהוא יודע העתידות ובוחן כליות ולב, משא"כ [מה שאין כן] הבית דין של המלאכים אין יודעים אם האדם עתיד לעשות תשובה וכדומה.

(זוהר, חיי שרה קכא, מתוק מדבש עמ' ב-ג)

מסע הנשמה כשפורשת מהגוף בלילה

[כתוב בישעיה כו, ט] "נפשי איויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך", [פירוש]: נפשי תתאוה לעלות אליך ה' בלילה בשנתי, כל עוד שרוחי בקרבי אשחר ואדרוש אותך... כשאדם עולה על מטתו וישן אז נפשו יוצאת ממנו ועולה למעלה. ואם תאמר שכל הנפשות עולות לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, לא כל אחד זוכה לראות את פני המלך, היינו לעלות למלכות להתחדש בה. הנפשות יוצאות מן הגוף ולא נשארת בגוף אלא רשימה אחת של מדת חיות הלב שעל ידה אפשר להתקיים.

הנפש הולכת ורוצה לעלות למלכות [כדי] להתחדש בה, אבל כמה וכמה מדרגות יש לה לעלות, כי אין מעבר מן עולם הגשמי אל עולם הרוחני אם לא תעבור את שלש קליפות טמאות שהם תהו ובהו וחשך, ואחר כך היא עוברת את קליפת נוגה, ומשם היא עולה אל הקדושה.

לכן נפש האדם בצאתה מהגוף - היא משוטטת ופוגשת באלו הקליפות הטמאות הטמונות באוויר ומאירות שם, וסוגרות הדרכים שהנפש לא תוכל לעלות... ואם היא טהורה שלא נטמאה ביום, אז היא עולה למעלה ואין בהם כח לעכבה אצלם.

ואם אינה טהורה, אז נשארת ונטמאת ביניהם ומתדבקת בהן ואינן נותנות לה לעלות יותר למעלה, ושם מודיעות לה איזה דברים ממה שנגזר למעלה. והיא שומעת ומשגת בחלומה מהדברים שיבואו לזמן קרוב. ולפעמים אם נטמאה כל כך שלא תזכה לשמוע לאותן הידיעות שיבואו בקרוב, אז שוחקות בה הקליפות בחלום, ומודיעות לה דברי שקר, וכך הולכת באופן זה ומשוטטת לכאן ולכאן כל הלילה, עד שיתעורר האדם משנתו וחוזרת הנפש למקומה בגוף. אשריהם הצדיקים שהקב"ה מגלה להם סודות שלו בחלום כדי שיהיו נשמרים מן הדין, רוצה לומר: על ידי שיודעים בחלומם מה שנגזר למעלה גם מהדברים שיבואו לזמן רחוק, הם מתענים ושבים בתשובה ומבטלים את הגזרה. אוי להם לרשעי העולם שמטמאים גופם ונפשם ביום על ידי מעשים רעים, שבזה גורמים שלא תעלה נפשם למעלה בלילה.

(זוהר, לך לך פג, מתוק מדבש עמ' ערב)

"בידך אפקיד רוחי"

כדי שהחיצונים לא ישלטו באדם בשנתו, צריך האדם להקדים עצמו ולהפקיד בידו של הקב"ה את נפשו בפקדון, באמירת פסוק "בידך אפקיד רוחי" כפקדון שאדם מפקיד ביד אחר.

... אף על פי שהאדם חייב להקב"ה יותר משווי פקדון של רוחו, עם כל זה כדאי להשומר להחזיק בו ולתפוס אותו למשכון... כך הוא עץ הזה שהוא המלכות. בני אדם הקדימו ונתנו לו נפשם בפקדון, וכל הנשמות של בני העולם הוא לוקח, לכן אין כאן העדר כבוד במה שמפקידים בידו את הנשמה. וכל בני אדם טועמים בשנתם טעם מות, לפי שעץ הזה של מות הוא השולט בלילה, והחיצונים יונקים ממנו, לכן יש להם כח להתפשט בכל העולם ולשרות על בני אדם הישנים.

ולפי שכל אותן הנפשות אף על פי שכולן חייבות אליו, ולא היה ראוי להחזיר הפקדון אל האדם אבל כיון שכולן נמסרו לו בפקדון, לכן הוא מחזיר את כל הפקדונות לבעליהן.

(זוהר, במדבר קיט, מתוק מדבש עמ' כט-ל)

הקב"ה מאמין בכוחו של האדם להיטיב, ולכן מחדש בכל בוקר את נשמתו בגופו

רבי שמעון אמר: כמו שנשמות הצדיקים עולות בכל שבת וחדש לגן עדן העליון ומתחדשות שם, כך בכל לילה ולילה כשבני אדם הולכים לישון ומפקידים את נשמתם בידו של הקב"ה, כשאומרים הפסוק: "בידך אפקיד רוחי"... וכשבא הבוקר הקב"ה מחדש את נשמותיהם של הצדיקים. זהו שכתוב: "חדשים לבקרים רבה אמונתך"... מה שהקב"ה מחדש את נשמתם של הצדיקים בכל בוקר, רבה אמונתך מזה אנו רואים נאמנותו של הקב"ה, שהוא נאמן בפקדונו, שמחזיר את הנשמה לגוף שיצאה ממנו.

רבי יצחק אמר: אפילו לכל אדם מחדש הקב"ה את נשמתו, כי גוף האדם ישן שנתו בכל לילה בעולם הזה, והנשמה עולה למעלה לעולם העליון, ונמצאת בכמה עוונות לפני הקב"ה, ובנאמנותו הגדולה של הקב"ה מחזיר את הנשמה להגוף, והקב"ה מחדש אותה בגופו. ולמה הוא מחזיר את הנשמות [?] על זה אמר הכתוב רבה אמונתך דהיינו מפני שרבה אמונתך לכן הוא מחזיר את הנשמה לגוף אף על פי שחטאה.

רבי שמעון דיבר רק בצדיקים שבעת השינה נשמתם עולה למעלה... ועל ידי זה מתחדשות ומקבלות תוספת הארה והשגה. ובא רבי יצחק להוסיף שגם כל אדם אף על פי שחטא, אלא שקרא קריאת שמע שעל המטה, ואמר הפסוק בידך אפקיד רוחי, הרי הקב"ה נאמן בפקדונו ומחזיר את נשמתו מחודשת.

ואגב נעתיק דבר חידוש משו"ת הרדב"ז ח"ג סימן תפ"ה, שמקובל מן הקדמונים כי מאחר שקודם השינה אמר האדם בידך אפקיד רוחי, והפקיד את נשמתו בידו של הקב"ה, אי אפשר שימות מתוך השינה אלא אם כן הגיע זמנו למות בעת שהוא ישן, אז הקב"ה מחזיר לו נשמתו...

(זוהר חדש בראשית כג: כרך א מתוק מדבש עמ' שסד)

תחושת המוות בשעת השינה

אין לך מי שישן בלילה במטתו שאינו טועם טעם מיתה ונשמתו יוצאת ממנו. וכיון שנשאר הגוף בלא נשמה הקדושה רוח הטומאה מזומנת ושורה עליו ונטמא. וכבר ביארנו הדבר במס' שבת דף קח סוע"ב [סוף עמוד ב'] "דלית ליה לבר נש לאעברא ידוי על עינוי בצפרא", שאין לו לאדם להעביר ידיו על עיניו בבקר כדי שלא יתדבק אותו רוח הטומאה בראות עיניו ויהיה כח רע בעיניו ויזיק בני אדם בעין הרע לפי שרוח הטומאה שורה על הידים... [1]

(זוהר, וישלח קסט, מתוק מדבש עמ' תקלט)


[1]לכן יש חשיבות מרובה לנטילת הידיים שש פעמים לסירוגין, שרק בדרך זו אפשר לבטל את הרוח הרעה השורה על הידיים בשינה. [העורך]

הרי מה זה נשמה? אתה פעם ראית נשמה? מדדת נשמה?
מי אמר שהיא עולה למעלה בשינה?
בקיצור אל תאמין לכל דבר, תעשה את המחקר שלך

וזה נכון שהנשמה עולה למעלה ביגלל זה צריך מיד כשקמים צריך ליטול ידים ולא לגעת על שום דבר

אלו דברים שאומרים לאנשים כדי שיפחדו ושימשיכו להאמין באלוהים
אם אתה מפחד זה עבד להם
לדעתי זה לא אמיתי אבל זה הכל תלוי באמונה, אם אתה מאמין שזה נכון אז זה נכון.

אלו שטויות שכתובים בזוהר.
זה לא הוזכר אצל חז"ל לפני שדוד משה דא לאון זייף את הזוהר.

כן זה נכון בגלל זה אומרים "מודה אני לפניך מלךחי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך"
ו"אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא.." וכו'.

ובגלל זה גם נוטלים ילדים כי היידים שלנו טמאות בגלל הנשמה שיצאה מהגוף.

אבל אין מה לפחד הקב"ה נותן תמיד הזדמנות ליום חדש, זה באמת הדבר האחרון שצריך לפחד ממנו :)
ואני מציעה גם להגיד קריאת שמע בלילה כמובן כדי שלפני השינה נמליך את השם, נעשה מן "סיכום" יום של מה שהיה ונתפלל אליו!
אני אישית גם מאמינה שאמירת קריאת שמע לפני השינה שומרת עלינו בלילה מכל מיני דברים.. מהכל בעצם!
לא יודעת אם זה משהו שהיהדות אומרת אבל זאת התחושה שלי מאז שאני קטנה.. שבלי קריאת שמע אני פחות מוגנת.

מה

מה זה מפחד? אתה לא מפחד לחיות בידיעה שבאחד מן הימים מתים? אז זה אותו דבר פשוט אנחנו חושבים על זה כל יום ולא מחכים שזה יגיע בפתאומיות מכינים אותנו לזה מגיל קטן ואנחנו מתמודדים עם זה כי זה חלק בלתי נפרד מהחיים רשום "אכן כאדם תמותון..." אנחנו נמות ולא משנה אז לפחות נהיה מוכנים ונעשה קריאת שמע על המיטה לפני ו אם נקום נודה להשם שהחזיר אותנו לעוד יום אחד בכל אופן ככה או ככה תנצל את היום להגיד תודה לבורא כי אי אפשר לדעת מה יקרה מחר אם אשאר בחיים או ידרוס אותי אוטובוס העתיד לא ידוע אבל לא צריך לפחד מכלום לדעת שהשם איתנו בכל רגע ורגע ומה שיקרה יקרה ממליץ לך לעשות נטילת ידיים וקריאת שמע של הבוקר פלוס מודה אני אתה תראה שזה יקל לך מהפחדים אחרי כמה זמן