9 תשובות
להקיף את עצמך באנשים שאת אוהבת, ללכת לפסיכולגית ולדבר על זה בעיקר ולא לשמור בבטן❤
תרגישי טוב! ❤
אני מצטערת כל כך לשמוע שזה קרה לך ואני משתתפת בצערך :/
מתישהו זה יתפס וזה לצערנו מעגל החיים
דברים מתחילים וגם בסופו של דבר מסתיימים
אבל אל תתני לזה לעצור אותך
זה לא מה שהיא הייתה רוצה
תעסיקי את עצמך בכל מיני דברים והזמן יעשה את שלו
זה טרי עדיין אבל עם הזמן זה ילך ויתאחה
מבטיחה לך 3>
זה בסדר לצרוח, או לבכות, או לשנוא הכול לכמה רגעים. איבדת אדם חשוב, זה משהו קשה. את מוזמנת לספר לי אם תרצי, וזה לא משהו שקל להבין, אבל מניחה שאנשים משתדלים להבין.
אולי תנסי לתת להם את האפשרות לעזור.
תרגישי טוב, עליה השלום.
שואל השאלה:
תכף עבר חצי שנה
זה עדין נחשב טרי?
אנונימית
כן לפי מה שאת מתארת כן
לכל אחד לוקח כמות אחרת של זמן להתגבר על האהובים שכבר לא איתו כרגע :/
אין לזה נוסחה
אבל תגיע נקודה שבה את תהיי במקום טוב יותר כי הפצע הולך ומתאחה, זה תהליך
את חזקה ואת תעברי את זה
שואל השאלה:
הבעיה היא שכשאני בחוץ וכאלה אני בסדר
עד אני חוזרת הביתה ואני לבד
וחושבת עליה ועל החלל שהיא היתה ממלא לי בבית
אני לא יודעת למה זה נופל עלי ככה
אנונימית
כן זה ברור, עם הלבד נכנסים למחשבות
הייתי מציעה לך אולי לגור בשותפות? או אם יש אופציה לעבור דירה?
אני יודעת שזה נשמע כמו שינוי ענק אבל לפעמים להישאר במקום שבו הכל קרה ושכל פינה קטנה בבית תזכיר לך אותה זה גם לא טוב כי זה מכניס ליותר צער
יקרה,
מהדברים שכתבת עולה תחושת עצב עמוק שלא מרפה. נראה שהכאב מלווה בתחושת בדידות ואולי געגועים. שומעת שהיא נקטפה בלי הרבה הכנה מוקדמת ויתכן שזה מקשה מאוד על העיכול. אפשר שאת מלקה את עצמך על הרגעים שבהם לא הערכת מספיק את החיים לצידה. יתכן שעולות בך תמונות של מריבות קטנות מהעבר ואת מצטערת עליהן כל כך. אולי עולות תמונות נעימות של שיחות נפש או הבנה עמוקה ללא מילים שהיתה ביניכן, וזה כל כך חסר לך עכשיו. אולי את מגיעה הביתה ומצפה לראות אותה שם, אבל נתקלת בחלל ריק..

יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שניתן יהיה לשתף בתחושות שאת חווה..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.