יש לי ביטחון ואני סתם ביישנית או שפשוט אין לי ביטחון וזהו?

יש לי פחד במה אבל אני מסוגלת לדבר מול קהל ולהיות יחסית רהוטה, אבל אהיה לחוצה מבפנים, תלוי בסיטואציה עצמה אבל יש סיכוי של 50-50 שיראו עליי את הלחץ או שלא.
בעבודה או במסגרות כמו בית ספר לימודים אני תמיד בתחתית מבחינה חברתית, בקושי יוצרת קשר עין עפ אנשים. אנשים חדשים שמדברים איתי כנראה חושבים שאני משעממת או חמודה אבל לא יותר מזה. קשה לי להיפתח בפני אנשים אז זה ממש מקשה עליי ליצור חברויות אבל אני גם מצד שני בסדר לי לבד אני נהנית עם עצמי אבל עם שאיפה לכמה חברים בכל מקרה. (חחח יש לי כמה חברים כבר, אבל חבר חדש לא יצרתי כבר שנים).

בכל מקרה במועדונים וכאלה אני רוקדת ולא ממש מתעסקת באם מישהו מסתכל עליי נגיד, אני רוקדת שם ומרגישה אותו דבר כמו שאני רוקדת בבית משוחררת וזה והרבה פעמים האנרגיה שלי בברים או מועדונים דווקא מדבקת ולא רק את החברות שלי אלא אפילו סתם זרים שפתאום באים לרקוד לידנו או שכל המסיבה כבר עברה ליד השולחן שלנו.

קיצור קשה לי עם עצמי. זה פער דפוק. אני לא חושבת על עצמי דברים רעים מדי מדי אבל אני כן חסרת ביטחון לגבי דברים ספציפיים מובנים.
זה הגיוני אבל שבאופן כללי יש לי ביטחון במי שאני ואני סתם ביישנית ועם חרדות או שבעצם זה סתם סיפור שאני מספרת לעצמי ואני בתכלס עם ביטחון עצמי בפח?