אני בת 19 והכרתי מישהו בן 32, הוא די בקטע שלי ונגיד את האמת אני הייתי בקטע שלו אבל הבהרתי לו שאני לא מתכוונת לצאת איתו

הוא אמר שלא נורא והוא ישמח שנשאר חברים טובים.
והוא מכבד אותי והכל, אבל אני יודעת שהוא עדיין בקטע שלי, הוא חמוד בטירוף ובאמת בן אדם זהב ואני יודעת שאין לו כוונה לנצל אותי, אין שום נורות אדומות.
אבל אמא שלי רואה את זה בצורה אחרת ובטוחה שהוא הולך לנצל אותי או לפגוע בי ולא מסכימה לי להמשיך להיות בקשר איתו.
אתם חושבים שאם בן 32 מדבר עם מישהי בת 19 זה בכוונה לנצל אותה? אתם חושבים שזה אפשרי להיות בקשר חברי כשזה פער הגילאים בינינו? כי באמת יש חיבור ממש טוב, אותם תחביבים, אותו אופי, הוא אשכרה קורא לי את המחשבות.
אבל כל מי שאני מספרת לו עליו חושב שיש לי בעיות במוח
(הוא לקוח קבוע שלי בבית קפה, ככה הכרנו)