נדלקתי על מישהו בבני עקיבא, מהשבט שלי

הדבר הכי טוב הוא כן לגלות עניין, כי אם זה הדדי אז אין פה בעיה
דבר שני, גם אם להורים יש בעיה אם זה שיש לך חבר, אז תגידי להם את השאל "למה זה מפריע לכם?". זה יכול להיראות חצוף בהתחלה, אבל יש לזה מטרה טובה והיא להבין למה קשה להם עם זה. חוץ מזה, את כנראה הזכרת את החלק שאת דתייה בהקשר של יהדות, אבל אני לא זוכרת שיש מקום אחד בתנ"ך שבו נאמר שזוגיות בגיל ההתבגרות (מאז גיל 11, 12 עד 18, בהסכמה מלאה מרצון של כל הצדדים המעורבים עם הפרש גילאים של פחות משנתיים) נחשבת לא מוסרית (יש סיכוי שאני טועה אבל אולי לא)

גם אם ההורים לא נותנים לך, אז עדיין תמשיכי להיות חברה שלו בממש קטע של זוגיות אבל בסתר

שואל השאלה:
^לא יודעת אם זה ממש כתוב בתורה, אבל רוב הרבנים לא מעודדים את זה...
אבל התכוונתי להיות חברים עם שמירת נגיעה, ייחוד וכד'.

אני חושבת שהם לא ישמחו מזה כי הם חושבים שזה לא נכון בגיל הזה והם יחסית קיצוניים, נגיד הם בעד הפרדה מלאה בין בנים ובנות, כאילו שבקושי מדברים אפילו.

זה שיש לי טלפון, שאני הולכת עם חצאיות עד הברך ולא יותר, זה שאני מדברת עם בנים, כל הדברים האלה מבחינתם זה קו אדום שעברתי. הם נותנים לי בחירה והם לא אומרים לי לא, אבל אני יודעת שהם לא מאה אחוז איתי.

אני בת 15 אבל כן רוצה בעתיד ללכת לצבא ולא לשרות לאומי, ואני מפחדת אפילו להגיד להם את זה.
פעם אחת אמרתי את זה לאחותי חצי בצחוק, היא בת 11, והיא צחקה ואצרה שזה לא יקרה ושלמה שאני אלך לצבא...

אני מתוסבכת

אנונימית, עכשיו אני מבינה. זה לא הקשר או האהבה עצמה, אלא זה שמבוצע הפרת שמירת נגיעה.

הדבר היחיד שיש לי להגיד לך הוא שאת לא צריכה לחיות בפחד. זה נכון שהם ההורים שלך אבל עדיין יש לך בחירה על עצמך. זה נכון שבגלל שאת קטינה אז אין לך עצמאות מלאה, אבל עדיין, יש לך את הזכות לבחור את זה.

לבחור מה? לבחור אם תהיי הזוגיות בהסכמה מלאה של כל הצדדים ללא יחסי מרות מעל גיל 12 עם הפרש גילאים של פחות משנתיים

ואת יודעת למה יש לך את הזכות הזו? כי זה המוסר שלך ולא של אף בן אדם אחר. את זו שבוחרת את עקרונותייך. זה נכון שאת עדיין לא בגיל ליישם את העקרונות וללכת לבחור איתם, או ללכת לצבא וכדומה, אבל עדיין זו את שבוחרת את הבחירות שלך (אולי חוץ מכאלה שבאמת דורשות אישור הורים כמו הליכים רפואיים למשל). אבל האם את באמת צריכה אישור הורים בשביל חבר? אם זו אהבת אמת, למה שהם יתערבו? למה זה משנה להם?

אני לא אומרת שאת חייבת להפוך לחילונית. אני אפילו ניסיתי להימנע בתגובה מלהישמע אנטי דתית. אבל פשוט תביני שזה לא קשור לתפיסה שלך. יש לך את החופש לקבוע מה את ומי את, וזה רק את בוחרת.

עוד דבר לפני שאני מסיימת לתת טיפים, אם כל זה לא עזר לך, אז תשאלי את ההורים את השאלה הבאה: "למה אתם רוצים שלא יהיה לי חבר אבל שאני ישר אתחתן באיזה גיל 20?"

זה שאלה טובה לשאול אותם כי לא יהיה להם מה לענות. הרי הם גם לא נותנים לך להכיר בנים במשך כל חייך ואז עוד מצפים שתצליחי למצוא בן בשבילך. איך תעשי את זה אם את בקושי מכירה אותם?

הטיעון הזה על בטוח ישכנע אותם

שואל השאלה:
כן. בני עקיבא...

נראה לי היא התכוונה בסניף בנע או משהו

שבט?