אני רוצה ללכת לאשפוז פסיכיאטרי..

היי מצטערת לשמוע שאת במצב הזה,
לפני שאת הולכת תתייעצי עם בן אדם מוסמך שיודע, וקחי בחשבון את כל ההשלכות של האשפוז, זה מקום לא קל ויש סיכוי גדול שתידרדרי הרבה יותר ממה שאת עכשיו.
אני כאן אם יש לך שאלות יש לי די ניסיון ועברתי את זה
מוזמנת לכתוב לי בפרטי
ובהצלחה לאן שתלכי 3>

שואל השאלה:
כרגע ההורים שלי חתמו על טפסים מהבית ספר הם שולחים את זה למקום שאני גרה בו וזה עובר לטיפול שאני צריכה (פסיכולוג, אבחונים וכזה)

אבל אני לא יודעת מתי אני באמת יחיל עם זה וכרגע המצב שלי מזעזע וממש קשה לי לסחוב הכל לבד ואני לא מסוגלת לשתף
וזה גם גורם למצב שלי יותר להידרדר

שואל השאלה:
אפילו אמא שלי היום שאלה אותי אם אני רוצה ללכת לאשפוז

שואל השאלה:
לא יודעת אם היא אמרה את זה ברצינות

שואל השאלה:
מישהו יכול לפרט לי בפרטי על אישפוז / אישפוז יום וכזה..אני ממש אשמח:)

שואל השאלה:
ודרך אגב זה לא כזה קל (לפחות לי) לשתף בקלות

שואל השאלה:
אני בשלבים של ללכת לפסיכולוג פשוט הבית ספר מפנה אותי כי יש לנו דרך מהמקום שאני גרה בו שהבית ספר ממליץ אז אני מנסה אבל זה עוד בשלבים הטכנים (ניירות, טפסים וכזה.. רק בחמישי ההורים שלי חתמו על הטפסים וכזה)

אני לא חושבת שאישפוז זה המקום בשבילך
זה למצב ממש קיצוני שאתה בסכנה של להרוג/לפגוע בעצמך או אחרים,גם אם תרצי רוב הסיכויים שלא יכניסו אותך.
תנסי קודם ללכת לפסיכולוג,ופסיכאטר אם את רוצה טיפול תרופתי

וכן אם את מרגישה שפסיכולוג פעם בשבוע לא מספיק את יכולה לנסות אישפוז יום,מה שכן יש לזה תורים ממש ארוכים

שואל השאלה:
חשוב לציין שלא התכוונתי לאו דווקא לאישפוז מלא התכוונתי לכל אישפוז כלשהו אני מתארת לעצמי שרם אני אצל לאשפוז זה יהיה אשפוז יום..

תנסי קודם ללכת לפסיכולוגים,גם לא יקחו אותך לאישפוז יום בלי בדיקות פסיכיאטריות אז תתחילי עם זה.
בכל מקרה אם את בסדר עם זה עדיף תרופות בנתיים,כי אישפוז יום לוקח מלא זמן הייתי ברשימת דחופים ובכל זאת זה היה איזה חצי שנה

היי,
אני קוראת את הפוסט שלך ונשמע שאת עוברת תקופה לא פשוטה.
כמה זמן את מרגישה ככה? איך זה בא לידי ביטוי?
שיתפת בתגובות שההורים והביהס מעורבים ועוזרים לך בזה
מחזקת אותך אותך על השיתוף! ועל הרצון לא לעבור את זה לבד
שמי טל, מתנדבת בעלם דיגיטל אשר מלווה צעירים/ות ובני נוער ברשתות.
מזמינה אותך לשלוח הודעה פרטית (בה תוכלו להישאר אנונימיים אם תרצו) כאן באתר או באינסטגרם/טיקטוק nayedet.digital או במייל שלנו [email protected].,,
נמשיך לדבר, ננסה להבין קצת יותר וביחד נחשוב מה אפשר לעשות
מחכה לך,
טל

יקרה קוראת את הדברים. נשמעת מיואשת ומותשת, מבינה שיש תחושה של חוסר שליטה, איני יודעת במה את מרגישה התדרדרות ביחסים עם חברים או עם ההורים. אוי בלימודים או בתחושה העצמית שלך...נשמע שכרגע נמאס לך המועקה הזאת כנראה כבר מציפה מידי, ואין לה יותר מקום, כמו לבה שעולה על גדותיה ומתחילה לזרום החוצה.
רוצה לחזק אותך על זה שלמרות הקושי והעייפות הנפשית מצאת את הכוח לכותב את הפוסט ולשתף אולי בשביל לפרוק את הקושי ואולי למצוא קצת נחמה...
אני דואגת לך, אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), יש לנו צ'אט אנונימי שאת מוזמנת לכתבו לו אם תרצי תמיכה כלשהי, השיחה היא אישית ואנונימית. נהיה שם בשבילך, ננסה לסייע, להקשיב ללא שיפוטיות, ואולי ביחד נצליח לחשוב ולהתמודד עם מה שעובר עליך.

אנחנו ממתינים לך,
שלך
מתנדבת עמותת סה"ר

אני חושבת שלפני שאת מגיעה להחלטה כזו כדאי לך לדבר על זה עם ההורים שלך
אולי תלכי לפסיכולוג, מטפל מישהו שיעזור לך
אשפוז פסיכיאטרי זו האפשרות האחרונה

אני לא חושבת שזה מקום טוב, תשקלי טוב לפני המעשים. אני פה אם באלך לדבר על הקשיים וכו'

אל, זה חרא

שואל השאלה:
אוקיי עדכון..
כבר אין לי ברירה, הבית ספר גילה על דברים שהוא לא היה אמור לגלות ועכשיו הם רוצים שאני אלך כבר שיותר דחוף לפסיכיאטר ולהיות בהשגחה ורמזו לי גם על אשפוז ובלי קשר גם פסיכולוג
סוף סוף