החודש הכי קשה בחיים שלי , לא יודע איך להמשיך את החיים שלי ..

שואל השאלה:
הייתי בחוץ וחיכיתי לראות מה אומרים אבל הם ייבשו אותי איזה כמה שעות שם ואני בלי שינה בכלל
אמרתי לאבא שלי שנכנסתי מהר אליו שוב שאני יורד לבית לשים את הראש שעה ואני חוזר להיות איתו ולישון איתו כי אמרו שמאשפזים אותו
ירדתי לבית ישנתי שעה וחזרתי לבית חולים
הגעתי לבית חולים ואני רואה את אבא שלי מורדם ומונשם ואמרו לי שהוא עבר החייאה אחת
אני הייתי בהלם ממש , כאילו מה קרה פתאום? למה עזבתי אותו? רק שהוא לא כועס עליי , כי אני בחיים שלי לא עזבתי אותו
ולא היה לי מושג מה קרה שלא הייתי
פתאום ראיתי את המדדים שלו משתגעים , הדופק עולה ויורד ,
פתאום רואה 30 פתאום 50 פתאום 25 פתאום 70 פתאום 30 ואז נכנסו במהירות 8 רופאים לחדר שלו , התחילו לעשות לו החייאה , אני מסתכל ואני מתפלל לבורא עולם שיציל לי אותו , נלחמו עליו 35 דק
35 דק שלמות אני עומד ובוכה את החיים שלי שיצילו את אבא שלי
את הבנאדם הכי יקר לי בעולם
פתאום רופא אחד יוצא אליי ואומר לי לא הצלחנו ואבא שלי נפטר
ודווקא ביום הולדת שלי , מיום שמח זה הפך להיות היום הכי רע בחיים שלי , ואני כל כך מתגעגע אליו והוא חסר לי , כל לילה היינו עושים שיחות על החיים , הוא היה הכל בשבילי , אני באמת לא יודע איך להמשיך הלאה בחיים האלה
אבא אתה כל כך חסר לי , אני מתגעגע אליך
סליחה שעזבתי אותך , מקוה שאתה לא כועס עליי
איך ממשיכים את החיים?

אני כל כך מצטערת לשמוע

על מנת להמשיך בחיים עלייך להתעלם מכל הדברים שציינת, ולהתחיל דף חדש. אל תיתן לדברים הרעים (כמו זה שאבא שלך ז"ל נפטר) להשפיע לך על החיים, אלא פשוט תעשה את אותם דברים שהיית עושה בשגרה שלך. אני יכולה להבין את היגון והאבל שאתה מרגיש כי גם לי נפטרו קרובי משפחה ז"ל, אבל עדיין עלייך להמשיך עם השגרה שלך. זה לא הולך להיות קל אבל אני מאמינה בך

מצטער לשמוע, זה באמת נשמע נורא ואיום שמאמצע שום מקום אתה נוכח לדעת שאבא שלך נפטר ועוד ביום הולדת שלך כשזה קורה לך מול העיניים, אני יודע שזה קשה לחשוב על זה אבל- תדרוש שיתנו לך פרטים מהתיק הרפואי על מותו, לי זה נשמע שהם לא ספרו אותך, זילזלו בך ולא עידכנו אותך בפרטים בסיסיים ואולי זה אפילו הגיע למצב שזה גובל ברשלנות רפואית

אמא שלי נפטרה לפני חצי שנה אני מבינה את הכאב היא הייתה בשבילי הכל זה יקח זמן עד שתתאושש חשוב שתיקח זמן לעצמך אבל גם שלא תשקע לתוך המחשבות אני יודעת שזה קשה ואל תשכח את החוויות. לגביי מה שאמרת שאתה מקווה שהוא יסלח זה מה שקרה לי אמא שלי הלכה לבית חולים לא ראיתי אותה שבוע ולא הספקתי לבקר אני גם מקווה שהיא לא כועסת עליי לא הייתי מסוגלת. אני בטוחה שאבא שלך שם וטוב לו והוא בלי כאב וסבל תזכור הוא גאה בך ורוצה שתמשיך עם החיים

קשה לי לקרוא את זה, דווקא ביום הולדת שלך זה קרה - אבל גם דברים כאלה קורים, לצערנו.

אין לי הרבה לומר חוץ משהזמן יסביר הכל, יבהיר את המצב אפילו אם זה טיפה. עברתי פטירה של סבא שלי, בשבוע הראשון התחלתי לבכות והיה לי קשה לעכל שהוא לא פה איתנו יותר - ועבר 7 חודשים מאז, המצב משתפר לאט-לאט עם הזמן ועדיין נשארים געגועים - אבל גם הגעגוע חולף לזמן מסוים וחוזר אחר-כך שוב.
אל תשכח שזאת ההתחלה, עוד יהיה לך יותר טוב. תמצא לך שירים שמזכירים לך אותו, תפרוק כל מה שעל ליבך עם אנשים שקרובים אלייך ומכירים אותו טוב כמוך, וזכור שהוא שומר עלייך תמיד. הוא עדיין אבא שלך, פשוט לא בעולמנו יותר - התפקיד שלו כאן הסתיים כנראה.

- ז"ל

איך שאני מבינה את הכאב שלך, באמת.
בהמשך יכאב אפילו יותר וייקח זמן לשחרר ולהבין שאתה לא אשם במה שקרה.
יהיה רק טוב אני בטוחה בזה, חלק מהחיים זה למות בסופו של דבר ואני בטוחה שאבא שלך רוצה שיהיו לך את החיים הכי טובים שאפשר ושאתה לא תתיקע על האובדן, מה שלקח לי הרבה זמן להבין.
משתתפת בצערך ומאחלת לך הרבה נחת ושלא תלקה את עצמך. שולחת לך חיבוק חזק חזק. ואם יהיה חסר לך משפחה וזה ארוחות שבת חגים אתה מוזמן לדבר איתי ולבוא למשפחה שלנו מתי שיתאים.

זכרו לברכה.

אבא שלי גם נפטר לפני קצת יותר מחצי שנה
אני בת 17
הוא היה בין האנשים הכי קרובים אליי שביליתי איתו את רוב הזמן ביום
אהבתי ועדיין אוהבת אותו אהבת נפש
מה שתיארת ממש הזכיר לי את מה שאני עברתי עם אבא שלי
גם הןא בית חולים אושפז ואז התקף לב החייאה ניצל ושוב תסבוכים בסוף נפטר..
אין קשה מזה בעולם
לא חשבתי שאני אצליח לצאת מהעצב המחשבות והדיכאון
בחיים לא הייתי יכולה להאמין בחודשיים הראשונים של פטירתו שאני אהיה כמו שאני עכשיו
שאני אשתקם ואתבגר ואהנה עם חברים עם משפחה
שתיהיה לי מוטיבציה ורצון לעשןת דברים
אז אני באמץ אומרת לך שאני מבינה שמרגיש עכשיו שהכל אסון שנדפקת נהרסו לך החיים ולא באלך את זה יותר
אבל זה השתפר
להגיד שיכאב פחות? ממש לא
אשכרה לא עובר יום אני יכולה להגיד אפילו שעה שעה וחצי בחיים שלי שהוא לא עובר לי במחשבות אפילו אם זה לשניה
זה לא דבר שדועך
ואני מאוד שמחה שזה ככה
זה שהוא נפטר לא אומר שהוא צריך להפסיק להיות חלק ממני חלק מהבחירות היום יומיות שלי והדרך בה אני בוחרת לחיות
תמיד חושבת מה הוא היה אומר לי לעשןת ואפילו מדברת איתו בלילות משתפת אותו במה שאני חווה בזמן שאני מרטיבה את הכרית מהדמעות
לחשוב עליו תמיד תחשוב
אבל לחזור לחיות אתה תחזור
כמובן שזה תלוי בך אבל זה יקרה זה אפשרי ויש משפט שאומר
אין דבר חזק יותר מן החיים
החיים ממשיכים אם תרצה ואם לא
בעזרת השם יהיה לך תקופות טובות יותר
הלב בחיים לא יהיה שלם לגמרי ותמיד ישאר החור בכל רגע של אןשר ושמחה
אבל אתה תלמד לחיות איתו
אני עדיין לומדת לחיות איתו וזה לא פשןט בכלל
ובחיים אבל בחיים אל תחשוב שאתה חייב להיות עצוב כל הזמן
אל תמנע מעצמך שמחה כי אתה מרגיש שזה לא בסדר כי אבא שלך נפטר
אבא שלך היה רוצה שתשמח ותהיה מאושר כמה שזה קלישאתי ככה זה נכון
לי אישית היו בארבע חודש הראשונים וגם עד עכשין לפעמים כשאני ממש נהנת ושמחה
ייסורי מצפון
אבא שלי נפטר לפני פחות משנה ואני ככה שמחה לי ןנהנת בזמן שהוא לא נמצא בחיים פה איתי?
אבל זה לא נכון ואסור להכניס מחשבות כאלה לראש
מותר לך להיות מאושר ואתה צריך להיות וזה מה שהוא רוצה שתיהיה
אני לא יודעת אם אתה מאמין בה' או דתי
אבל אמונה מאןד עוזרת
יש גם הרבה דברים בתורה ומסילת ישרים ועוד כל מיני ספרים בקשר לעולם הבא ומה קורה עם המת
דברים שאותי אישית הצליחו לחזק
אני דתיה והאמונה ב ה עזרה לי כלכך להתמודד עם זה
בקיצור
אתה תעבור את זה
הוא תמיד איתך גם אם לא פיזית
זה שזה יצא על היןם הןלדת ללא ספק מבאס אבל לא על זה אתה צריך לחשוב
זה דבר שולי בסופו של יום
גם אנחנן הישראלים חוגגים פעמיים
אז יש לך את התאריך השני (עברי או לועזי)
לחגוג בו:)

קודם כל אני ממש מצער לשמוע ומשתתף בצערך
דבר שני אני בהלם מעצמי שקראתי הכל

המוות לא מרחם על אף אחד אבל אני בטוחה שהוא במקום הרבה יותר שקט וטוב והוא היה רוצה שתמשיך את החיים שלך ותהנה מהיום הולדת שלך כמו תמיד ולא תהיה עצוב ובטח שלא היום הולדת שלך.. אני מצטערת לשמוע שזה מה שקרה ביום הולדת שלך אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה אלה החיים ולפעמים הם כואבים וצריך להתמודד עם הכאב ולהמשיך:)

וואו אני קוראת פה ובוכה תהיה חזק משתתפת בצערך, שלא תדע עוד צער❤

יהיה זכרו ברוך
מכל הלב אני ראיתי 3 דברים אחד כמה שאתה דומה לאבא שלך,לא יודעת אולי לא רואים משמעותי אבל אני מקבלת מזה משהו,שתיים כמה שאתה בן אדם טוב ואני רוצה לחבק אותך שלוש אבא שלך בם אדם נחמד,עדין וטוב,כל זה נכון?אני אני יודעת אבל זה מה שהרגשתי
אין לי מה להגיד זה קשה מאוד ואני אפילו לא יודעת מה התחושה מה שאני יכולה לעשות זה לנסות להרגיע אותך קצת?לפחות הספקת להיות איתו ביום הולדת שלך וכרגע הוא למעלה ושומר עלייך וזה לא בצחוק אני באמת אומרת אם אתה צריך אותנו אנחנו תמיד נהיה פה3>