9 תשובות
עלית עלי אנונימוס
יש גוגל
יש גוגל
אנונימית
שואל השאלה:
^ את מזעזעת אם באמת באת להכשיל
^ את מזעזעת אם באמת באת להכשיל
אנונימי
לפי העדה זה משתנה אבל חמש ושלושת רבעי זה מספיק כי צריך רוב שעה חמישית
תלוי.
יש כאלה ששומרים שעה (הולנדים)
ויש כאלה ששומרים 3 שעות ויש כאלה של 6 שעות . זה לפי מנהגים. יש כאלה שאומרים שלבשר לוקח שעה להתעכל ויש כאלה שאומרים שלוש או ארבע או שש. אני חושב שהרוב שומרים שלוש.
יש כאלה ששומרים שעה (הולנדים)
ויש כאלה ששומרים 3 שעות ויש כאלה של 6 שעות . זה לפי מנהגים. יש כאלה שאומרים שלבשר לוקח שעה להתעכל ויש כאלה שאומרים שלוש או ארבע או שש. אני חושב שהרוב שומרים שלוש.
אחרי בשר צריך לחכות 6 שעות עד חלב, אחרי חלב צריך לחכות שעה בשביל בשר, וזה ככה זה
בדרך כלל זה 6 אבל תלוי מה העדה שלך
**זה תלוי מה העדה שלך, זה הולך לפי מנהג**
הולנדים נגיד שומרים שעה
בדרכ אשכנזים שומרים 3 שעות.
(אבל יש אשכנזים ששומרים 5 שעות)
ובדרכ ספרדים ועדות המזרח שומרים 6 שעות..
הולנדים נגיד שומרים שעה
בדרכ אשכנזים שומרים 3 שעות.
(אבל יש אשכנזים ששומרים 5 שעות)
ובדרכ ספרדים ועדות המזרח שומרים 6 שעות..
למה שללת שש שעות? זה מה שהפסק השולחן ערוך (יורה דעה, סימן פט, סעיף א), הספרדים חייבים ללכת על פי הדעה הזאת. לפי הרמ"א ניתן לשמור פחות:
אכל בשר, אפילו של חיה ועוף - לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות, ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים -צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פט, סעיף א).
"הגה: ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה). ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות. רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה). והמנהג הפשוט במדינות אלו - להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד), דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין, אבל בלא ברכת המזון - לא מהני המתנת שעה, ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה). ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל). ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח). אבל אין נזהרין בזה .ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות"
אכל בשר, אפילו של חיה ועוף - לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות, ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים -צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פט, סעיף א).
"הגה: ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה). ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות. רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה). והמנהג הפשוט במדינות אלו - להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד), דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין, אבל בלא ברכת המזון - לא מהני המתנת שעה, ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה). ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל). ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח). אבל אין נזהרין בזה .ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות"
רוב רובם של הרבנים פוסקים 6 שעות.
יש מקלים רוב שעה שישית, שזה 5 וחצי שעות
יש מקלים כמו שעה שישית שזה 5 שעות
יש אשכנזים וחלק מעדות צפון אפריקה שמחייבים רק 3 שעות
ויש אשכנזים שמחייבים רק שעה אחת
חולה שחייב לאכול כל כמה זמן, ואם לא יאכל יסבול כאבים או סימפטומים לא נחמדים אחרים, ואין לו שום דבר אחר לאכול חוץ מחלבי, יכול לאכול בלי להמתין (מן הסתם שזה לא קורה מייד, אז יצא לו להמתין לפחות חצי שעה - שעה)
יש מקלים רוב שעה שישית, שזה 5 וחצי שעות
יש מקלים כמו שעה שישית שזה 5 שעות
יש אשכנזים וחלק מעדות צפון אפריקה שמחייבים רק 3 שעות
ויש אשכנזים שמחייבים רק שעה אחת
חולה שחייב לאכול כל כמה זמן, ואם לא יאכל יסבול כאבים או סימפטומים לא נחמדים אחרים, ואין לו שום דבר אחר לאכול חוץ מחלבי, יכול לאכול בלי להמתין (מן הסתם שזה לא קורה מייד, אז יצא לו להמתין לפחות חצי שעה - שעה)
אנונימי
באותו הנושא: