אני ממש צריכה עזרה (קשב וריכוז)

תלכי עם אבא שלך

אולי תגידי למורה שתגיד לאמא שלך שתלכו לבדיקה או שתדברי על זה עם היועצת שלך

שואל השאלה:
אין לי אחד :)

שואל השאלה:
כל המורות שונאת אותי כי אני לא מצליחה להתרכז בשיעורים שלהן

דברי עם היועצת

שואל השאלה:
מה לנסות להגיד לה ?

תשאלי אותה אם היא יכולה לעזור לך עם האבחון

שואל השאלה:
מה זה לעזור לי עם האבחון ? אני לא חושבת שהבנת איך זה עובד

יש לי פתרון. תנסי לחפש ולחקור לגבי התסמינים של הפרעת קשב וריכוז ואז תנסי להסביר לאמא שלך על כך שאת סובלת מהפרעות קשב וריכוז, וזאת בגלל שיש לך את כל או רוב התסמינים של הפרעה זו. הנה חלקם (הערה: התגובה שלי אינה מהווה יעוץ רפואי אלא רק ניסיון לחקור בעצמך. בסופו של דבר הרופא יגיד אם את אכן מאובחנת או לא עם הפרעת קשב וריכוז):
1. חוסר צומת לב לפרטים
2. ביצוע שגיאות שאין היגיון מאחוריהן בזמן פעילויות כמו בית ספר
3. אי יכולת להקשיב למישהו לזמן רב
4. קושי בהבנת הוראות
5. חוסר סדר או ארגון
6. המנעות או סירוב לבצע פעילויות הדורשות מאמץ נפשי
7. נטייה לאיבוד פריטים הדרושים לפעילויות ולמשימות
8. נטייה ללהיות מוסחת על ידי הפרעות חיצוניות

בנוסף, יש גם את התסמינים של היפראקטיביות שמופיעים לעיתים קרובות ביחד עם הפרעות קשב וריכוז, ויש לזה אבחנה בנפרד, ואוכל לשלוח לך את התסמינים של היפראקטיביות אם תרצי. מעבר לכך, יש עוד 4 גורמים שנלקחים בחשבון בשביל לדעת אם אכן יש לך הפרעת קשב וריכוז או לא:
1. התסמינים התחילו להופיע לפני גיל 12
2. התסמינים מופיעים לפחות ב2 מקומות שונים (בית ספר, בית וכו...)
3. יש אכן הוכחה לכך שהתסמינים משפיעים בצורה שלילית עלייך
4. יש הוכחה לכך שהתסמינים נגרמים בהכרח מהפרעת קשב וריכוז ולא ממחלות/תסמונות אחרות עם תסמינים דומים

אם אכן באמת יש לך את כל התסמינים ואם אכן גם ה4 סעיפים האחרונים נכונים לגבייך, אז זה אומר שיש סיכוי (לא בהכרח, כמו שאמרתי, אני לא רופאה ובגלל זה הרופא הוא זה שיאבחן אותך, אבל עדיין יש סיכוי גבוה יותר) שיש לך הפרעת קשב וריכוז. אז תגידי את מה שאמרתי לאמא שלך ואולי היא תסכים לקחת אותך לאבחון

שואל השאלה:
יש לי הכל, אני צריכה להתחיל לדאוג ? נב תוכלי לעזור לי להגיד לאמא שלי לקחת אותי לבדיקה ?

את לא צריכה לדאוג, כי זה לא אומר שבהכרח יש לך הפרעת קשב וריכוז, כי בסופו של דבר הרופא יגיד אם יש לך את זה או לא, טגם אם יש לך הפרעת קשב וריכוז זה לא רע, כי יש לזה גם יתרונות, למשל לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז לרוב קל יותר לבצע כמה משימות בו-זמנית

לגבי איך להגיד לאמא שלך לקחת אותך לבדיקה, פשוט תסבירי לה לגבי התסמינים של ההפרעה ועל 4 תנאי האבחון הנוספים מעבר לתסמינים, ותגידי לה שכל הסעיפים נכונים לגבייך, ולכן כדאי שתלך איתך לאבחון. בנוסף, כדאי שתזכירי שהימנעות מאבחון הפרעת קשב וריכוז אצל אלו שיש להם את התסמינים, עלול לגרום לפיתוח הפרעות נפשיות (לדוגמה דכאון) בהמשך החיים, ולכן זה שהיא תיקח אותך לאבחון יכול להציל ממך סבל שהיה אפשר למנוע אם רק היית הולכת לאבחון. אם כל זה עדיין לא עוזר, כדאי שתעזרי במבוגר אחראי אחר בשביל ללכת לאבחון. אם כל זה לא עוזר, פשוט תפני בעצמך לרופאים באינטרנט, כי יש די הרבה מהם שזמינים אונליין, והם בטח יוכלו לאבחן אותך.

שואל השאלה:
כמו איזה רופאים ?